מאת נעה גנזבורג, Bsc
המחלה הנגרמת בשל נגיף הקורונה, COVID-19 גורמת לנזק מפושט לריאות. בהמשך לדיווח ראשוני מלפני כחודש – כאן, נראה כי הטיפול בגלוקורטיקואידים עשוי למתן את הנזק הנגרם לריאות בשל דלקת, ולהוריד את התפתחות הנזק הריאתי ואת שיעורי התמותה.
ממחקר חדש עולה כי בקרב מאושפזים עם COVID-19 שנזקקו להנשמה מכנית או סיוע נשימתי נרשמה ירידה בשיעורי התמותה לאחר 28 יום עם קבלה של dexamethasone לוריד, בהשוואה למקבלי טיפול רגיל.
במחקר הנוכחי, שהיה מבוקר ופתוח תווית, השוו החוקרים טיפולים אפשריים בחולים שאושפזו בבתי חולים בשל COVID-19.
הם חילקו את המטופלים באופן אקראי לקבל dexamethasone לווריד במינון של 6 מ”ג ליום במשך עד לעשרה ימים, או לקבלת טיפול סטנדרטי. יעד המחקר העיקרי שהציבו החוקרים היה שיעור התמותה ביום ה-28.
2104 מהחולים שהשתתפו במחקר קיבלו dexamethasone , ואילו 4321 קיבלו טיפול רגיל. שיעור התמותה עד ליום ה-28 לאחר החלוקה לקבוצות עמד על 22.9% במטופלים שקיבלו dexamethasone – בסך הכל 482 משתתפים, ו-25.7% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול הרגיל, בסך הכל 1110 משתתפים. החוקרים מציינים כי ה-יחס הסיכון המתואם לגיל עמד על 0.83.
הפערים היחסיים והמוחלטים בתמותה בין הקבוצות השתנו במידה ניכרת בהתאם לסוג ורמת התמיכה הנשימתית שהמטופלים קיבלו בתחילת המחקר. בקבוצה שקיבלה dexamethasone, שיעור התמותה היה נמוך מאשר בקבוצת הטיפול הרגיל בקרב מטופלים מונשמים מכנית ( invasive mechanical ventilation) – שיעור של 29.3% לעומת 41.4%, עם יחס סיכון של 0.64; וגם בקרב מטופלים שקיבלו חמצן שלא באמצעות הנשמה מכנית, בשיעור של 23.3% לעומת 26.2%, עם יחס סיכון של 0.82. נתון זה לא נותר בעינו בקרב מטופלים שלא היו מונשמים או שקיבלו תמיכה נשימתית בעת החלוקה לקבוצות, ונראה שיעור של 17.8% לעומת 14%, עם יחס שיעורים 1.19.
החוקרים מסכמים כי בחולים שאושפזו בשל COVID-19, השימוש ב-dexamethasone הביא לשיעור תמותה נמוך יותר לאחר 28 ימים במטופלים שנזדקקו לסיוע נשימתי מכני או בחמצן.
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2021436?query=RP
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!