במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי באוכלוסיית חולים העשויים להתאים לטיפול פומי במינון מופחת של נוגדי-קרישה, שאינם פועלים כאנטגוניסטים לוויטמין K, קיים סיכון מוגבר לסיבוכים תרומבואמבוליים ואירועי דמם. טיפול בנוגדי-קרישה אלו, כאשר ניתן במינון הולם, הדגים פרופיל נזק-תועלת טוב יותר, בהשוואה לטיפול בקומדין.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נוגדי-קרישה פומיים, שאינם פועלים כאנטגוניסטים לוויטמין K, דורשים הפחתת מינון בהתאם למאפיינים קליניים או מאפייני החולים עם פרפור פרוזדורים. במטה-אנליזה הנוכחית הם ביקשו להעריך את תוצאות טיפול במינון מופחת של נוגדי קרישה אלו.
החוקרים אספו נתונים ממחקרים בשלב III להשוואת נוגדי-קרישה פומיים, שאינם פועלים כאנטגוניסטים לוויטמין K, אל מול טיפול בקומדין, בחולים עם פרפור פרוזדורים , תוך סיווג המטופלים לפי התאמתם לטיפול במינון מופחת. ללא תלות בטיפולים, השיעורים השנתיים של אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים ואירועי דמם מג’ורי היו גבוהים יותר משמעותית בקרב חולים שהתאימו לטיפול בנוגדי-קרישה במינון מופחת, בהשוואה לאלו שהתאימו לטיפול במינון המלא (2.7% לעומת 1.6% ו-4.35% לעומת 2.87%, בהתאמה).
ההשפעות של טיפול במינון מופחת בהשוואה לקומדין, בחולים שהתאימו לטיפול במינון מופחת (סיכון יחסי של 0.84 לאירוע מוחי/תסחיף סיסטמי וסיכון יחסי של 0.70 לדימום מג’ורי), תאמו להשפעות שתועדו בהשוואת נוגדי-קרישה במינון מלא לעומת קומדין (סיכון יחסי של 0.86 לאירוע מוחי/תסחיף סיסטמי וסיכון יחסי של 0.87 לדימום מג’ורי).
בנוסף, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים, שאינם פועלים כאנטגוניסטים לוויטמין K, לווה בסיכון מפחת לאירוע מוחי המורגי, דימום תוך-גולגולתי, דימום פטאלי ותמותה, ללא תלות בהתאמת החולים לטיפול במינון מופחת של נוגדי-קרישה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות טיפול במינון מופחת בנוגדי-קרישה פומיים בחולים אלו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!