במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דיכאון לאחר תסמונת כלילית חדה לאחרונה, טיפול בן 24 שבועות ב- Escitalopram (ציפרלקס) הוביל לסיכון נמוך יותר מפלסבו לסיבוכים לבביים מג’וריים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה על סיבוכים לבביים מג’וריים של טיפול ב- Escitalopram לדיכאון בחולים זמן קצר לאחר תסמונת כלילית חדה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל 300 משתתפים עם תסמונת כלילית חדה לאחרונה, שלקחו חלק במחקר בין מאי 2007 ועד מרץ 2013.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Escitalopram במינונים גמישים של 5, 10, 15, או 20 מ”ג/יום (149 חולים) או לפלסבו תואם (151 חולים) למשך 24 שבועות.
החוקרים מדווחים כי סיבוכים לבביים מג’וריים תועדו ב-61 חולים (40.9%) תחת טיפול ב- Escitalopramו ב-81 חולים (53.6%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.69, רווח בר סמך 95% של 0.49-0.96). בהשוואת סיבוכים לבביים פרטניים בין מטופלים ב- Escitalopram ובין קבוצת הפלסבו עלו שיעורי היארעות תמותה מכל-סיבה של 20.8% לעומת 24.5%, בהתאמה (יחס סיכון של 0.82, P=0.43), תמותה לבבית של 10.7% לעומת 13.2%, בהתאמה (יחס סיכון של 0.79, p=0.48), אוטם לבבי של 8.7% לעומת 15.2% (יחס סיכון של 0.54, P=0.04) והתערבות כלילית מילעורית (12.8% לעומת 19.9%, p=0.07).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון אם ניתן להכליל את ממצאי המחקר לאוכלוסיות אחרות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!