בחולים עם סוכרת מסוג 2 המאוזנת היטב ועודף-משקל נרשמה ירידה דומה בהמוגלובין מסוכרר לאחר שנה של צום לסירוגין (צום של יומיים בשבוע ואכילה חמישה ימים בשבוע) אל מול דיאטה דלת-קלוריות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת JAMA Network Open.
מדגם המחקר כלל 137 מבוגרים מהקהילה, עם סוכרת מסוג 2 ומדד מסת גוף של 27 ק”ג למטר בריבוע ומעלה, אשר פרט לכך היו בריאים. גיל החולים הממוצע עמד על 61 שנים וריכוז המוגלובין מסוכרר הממוצע עמד על 7.3%.
חוקרים חילקו באקראי את המשתתפים לדיאטה דלת-קלוריות רציפה, או צום לסירוגין. כל המשתתפים נפגשו עם דיאטנית וקיבלו עלון ספציפי לתזונה עם המלצה לגודל מנות ותפריטים לדוגמא.
המשתתפים בקבוצת הגבלה קלורית רציפה קיבלו הוראה לצורך 1,200-1,500 קילו-קלוריות ביום (30% חלבונים, 45% פחמימות ו-25% שומנים), לסך כולל של 10,300 קילו-קלוריות בשבוע.
אלו בקבוצת צום לסירוגין קיבלו הוראה לאכול 500-600 קילו-קלוריות ביום (כולל מינימום של 50 גרם חלבונים) בשני ימים (עוקבים או לא-עוקבים) וצרכו את הדיאטה הרגילה שלהם בחמשת הימים האחרים, עם סך כולל של 11,500 קילו-קלוריות בשבוע.
בתחילת המחקר, מרבית החולים נטלו מטפורמין (65%), לאחריו סולפוניל-אוריאה (22%), אינסולין (20%), מעכבי DPP-4 (15%). חלק קטן נטלו מעכבי SGLT-2 (6%) או אגוניסטים של GLP-1 (4%).
בשלב מוקדם של המחקר, לאחר גיוס 38 חולים, פרוטוקול הטיפול התרופתי שונה, בעיקר בשל היפוגליקמיה. הפרוטוקול החדש דרש כי כל החולים יפסיקו את הטיפול בסולפוניל-אוריאה ואינסולין, במידה וריכוז המוגלובין מסוכרר הבסיסי היה קטן מ-7%. בנוסף, בחולים עם המוגלובין מסוכרר בטווח 7-10% ניתנה הוראה להפסקת סולפוניל-אוריאה ואינסולין בימי צום ולהפסיק אינסולין ארוך-טווח לפני יום צום.
שיעורי הפרישה מהמחקר היו דומים בשתי הקבוצות, 69% מהחולים תחת הגבלה קלורית רציפה ו-73% מאלו תחת צום לסירוגין השלימו את 12 חודשי המחקר. השינוי הממוצע בהמוגלובין מסוכרר לאחר שנה אחת היה דומה בשתי הקבוצות: ירידה של 0.5% עם הגבלה קלורית רציפה וירידה של 0.3% עם צום לסירוגין.
השינוי הממוצע במשקל הגוף היה דומה: ירידה של 5 ק”ג עם הגבלה קלורית רציפה לעומת 6.8 ק”ג עם צום לסירוגין. בנוסף, לא תועדו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בספירת צעדים, רמות סוכר בצום, רמות שומנים, או שינויים במינון טיפול תרופתי. במהלך המחקר תועדו שמונה אירועי היפוגליקמיה, מספר דומה בכל קבוצה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הגבלה אינטרמיטנטית של צריכת אנרגיה הינה גישה מקובלת במרבית החולים עם סוכרת מסוג 2 וניתן לעשות זאת בבטחה עם ניטור רגיל. עם זאת, ייתכן ולא ניתן להכליל את הממצאים, מאחר והחולים במחקר היו עם סוכרת מאוזנת היטב והיו במגע תדיר יותר מהמקובל עם דיאטנית.
JAMA Network Open. Published online July 20, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!