גורמים המנבאים חזרה לעבודה לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-ESOC)

משתנים דוגמת טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי וריפוי בעיסוק לאחר שלושה חודשים ניבאו באופן משמעותי ובלתי-תלוי אילו חולים ישובו לעבודה שנה אחת לאחר אירוע מוחי ראשון, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך הכנס הרביעי מטעם ה-European Stroke Organization Conference.

במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הנתונים אודות 5,609 חולים בין 2005-2014 ממאגר South London Stroke Registry והמשיכו ובחנו 940 חולים (17%) שעבדו בעת הופעת האירוע המוחי הראשון.

מהתוצאות עולה כי 34% מהחולים שעבדו בעת האירוע המוחי הראשון שלהם, שבו לעבודה לאחר שלושה חודשים. עם זאת, שיעור זה ירד ל-27% לאחר שנה אחת, ל-25% לאחר 5 שנים ול-10% לאחר עשר שנים.

החוקרים מדווחים עוד כי זוהתה מגמה לפיה בקרב חולים ששבו לעבודה בתוך שנה אחת תועד סיכוי גבוה יותר להיות מועסקים לאחר עשר שנים. מכאן עולה כי במונחים של תכנון שיקום לאחר אירוע מוחי, יש מקום לנסות ולהשיב את המטופלים לעבודה מוקדם ככל הניתן, ובאופן אידיאלי, בתוך שנה אחת.

בנוסף, חלק גדול מהחולים העצמאיים אינם שבים לעבודה בתחילה. רק 39% מהחולים המתפקדים עצמאית שבו לעבודה לאחר שנה אחת, אם כי שיעור זה עלה ל-47% לאחר חמש שנים ו-69% לאחר עשר שנים.

החוקרים בחנו גם את החרדה והדיכאון של החולים באמצעות מדדי Hospital Anxiety and Depression Scale וסקר 12-Item Short-Form לאחר שנה, חמש שנים ועשר שנים. מהנתונים עלה קשר בין השלכות רגשיות שליליות אפשריות ובין חזרה לעבודה.

בקרב חולים ששבו לעבודה לאחר אירוע מוחי תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לסבול מדיכאון וחרדה לאחר שנה וחמש שנים, בהשוואה לאלו שלא שבו לעבודה. החוקרים מדגישים כי מדובר בממצא פרדוקסאלי, לאחר שמחקרים קודמים הוכיחו כי חזרה לעבודה הינה אבן דרך חשובה בהחלמה.

מתוך כנס ה-ESOC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • כריתת תוספתן משפרת הישרדות בקשישים שבריריים עם דלקת תוספתן (JAMA Netw Open)

    כריתת תוספתן משפרת הישרדות בקשישים שבריריים עם דלקת תוספתן (JAMA Netw Open)

    בקשישים עם דלקת תוספתן חדה ללא סיבוכים אשר עברו ניתוח בתוך יממה מהאשפוז תועדו שיעורי הישרדות גבוהים יותר באשפוז בהשוואה לאלו שטופלו שמרנית או עברו ניתוח בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 24,320 קשישים (גיל חציוני של 72 שנים, 50.9% נשים) עם דלקת תוספתן ללא-סיבוכים […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה