כיום, מטופלים רבים שורדים זמן רב לאחר החלמה ממחלה ממארת, דבר המביא לאפשרות הופעת סיבוכים רפואיים מאוחרים של הטיפולים האונקולוגיים, כולל מחלות לב וכלי דם. משני מחקרים חדשים שבחנו תחלואה קרדיווסקולארית במטופלים ששרדו סרטן מעי גס ורקטום ומחלת הודג’קין, עולות בשורות טובות ורעות. מצד אחד, שורדי המחלות הממאירות שורדים זמן ארוך יותר; מנגד, אוכלוסיה זו שורדת תקופה ארוכה דיו בכדי לחוות את ההשלכות של הטיפול האונקולוגי.
במחקר הראשון התבססו חוקרים על מאגר Utah Population Database וזיהו 1,749 שורדי סרטן מעי גס ורקטום ו-6,840 ביקורות מהאוכלוסיה הכללית, עם נתוני מעקב לאורך לפחות עשר שנים.
מבין 1,749 שורדי הסרטן שחיו לפחות עשר שנים, ב-1,001 (57.2%) תועדה אבחנה של מחלה קרדיווסקולארית לאחר לפחות עשר שנים מאבחנת הממאירות. בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, בקרב השורדים תועד סיכון מוגבר ליתר לחץ דם (יחס סיכון של 2.84), מחלות לב (יחס סיכון של 2.6), מחלות עורקים, עורקיקים וקפילרות (יחס סיכון של 3.91), מחלת ורידים וכלי לימפה (יחס סיכון של 2.58) ומחלות צרברווסקולאריות (יחס סיכון של 2.98).
בשתי האוכלוסיות, שתי האבחנות הנפוצות ביותר כללו יתר לחץ דם ומחלות לב.
בהגדרה נרחבת יותר של מחלות לב וכלי דם, הם מצאו כי הסיכון לאבחנה היה גבוה יותר מכפליים בקרב שורדי סרטן מעי גס ורקטום, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (38.5% לעומת 15%). עוד זוהה סיכון מוגבר לאבחנות ספציפיות יותר, דוגמת אוטם חד של שריר הלב (2.63% לעומת 1.31%) ואירוע מוחי חולף (2.25% לעומת 0.62%).
במחקר השני התמקדו החוקרים במטופלים ששרדו מחלת הודג’קין ומצאו כי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית לא היה קשור לאי-ספיקה שחלתית ראשונית, העשויה להיות תוצא של הטיפול האונקולוגי.
החוקרים זיהו 918 נשים שקיבלו טיפול לפני גיל 41 שנים, בין השנים 1965-2000. חציון הגיל בעת טיפול ראשון למחלת הודג’קין עמד על 25 שנים וחציון משך המעקב עמד על 24 שנים. בסך הכול, 299 נשים פיתחו אי-ספיקה שחלתית ראשונית והגיל החציוני בעת מנופאוזה בקרב נשים עם אי-ספיקה שחלתית ראשונית עמד על 34 שנים.
החוקרים זיהו 463 אירועים קרדיווסקולאריים ב-300 נשים, מהן 85 נשים פיתחו מחלה קרדיווסקולארית לאחר אי-ספיקה שחלתית ראשונית (מחלת מסתם ב-170 נשים, מחלת לב איסכמית ב-76 נשים, אי-ספיקת לב ב-54 נשים).
חציון מרווח הזמן עד לאירוע קרדיווסקולארי עמד על 22 שנים וההיארעות המצטברת עמדה על 56% בגיל 70.
בסיכומו של דבר, החוקרים לא זיהו קשר בין אי-ספיקה שחלתית ראשונית ובין הסיכון הקרדיווסקולארי בהמשך, בהשוואה לגיל בעת מנופאוזה של 40 שנים ומעלה. התוצאות היו דומות בקטגוריות שונות של מחלות לב וכלי דם.
מתוך כנס ה- Cancer Survivorship Symposium
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!