בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 הסיכוי הנמוך ביותר להקפיד על התרופה הנפוצה ביותר המשמשת לטיפול במחלתם, מטפורמין, ככל הנראה בשל פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מבריטניה, שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism.
מטרת המחקר הייתה לבחון את התרומה של תרופות ספציפיות לחוסר היענות לטיפול בסוכרת מסוג 2 ולכן ערכו חיפוש במאגרי Medline ו-Embase, Cochrane Library, Register of Controlled Trials, PsychINFO ו-CINAHL. הם חיפוש אחר מחקרים התערבותיים ותצפיתיים להערכת היענות לתרופות או הקפדה על טיפול תרופתי בלפחות שתי משפחות תרופות לאיזון סוכרת בין השנים 2006-2015.
מבין למעלה מ-4,000 מחקרים, הסקירה כללה 48 מחקרים, עם סך כולל של 1,696,939 חולים עם סוכרת מסוג 2. 25 מחקרים ערכו השוואה בין טיפולים פומיים בלבד, 19 מחקרים השוו בין טיפולים הניתנים בזריקות בלבד, שלושה מחקרים השוו בין טיפולים פומיים וטיפולים הניתנים בזריקות. המחקר האחרון השווה טיפול פומי עם טיפול בשיאוף.
החוקרים מציינים כי הגדרות היענות היו שונות באופן נרחב בין מחקרים שונים, עם התבססות על מדדים שונים, וזוהה אף הבדל גדול יותר בהגדרות הקפדה על טיפול תרופתי.
מהנתונים עולה כי בהשוואה למטפורמין, ההיענות הייתה טובה יותר לטיפול בסולפוניל-אוריאה, עם הבדל ממוצע של 10.6% בשיעורי ההיענות לאורך חמישה מחקרים, ועם תיאזולידנדיונים, עם הבדל ממוצע של 11.3% לאורך שישה מחקרים. ההיענות לתיאזולידנדיונים הייתה מעט טובה יותר מזו שתועדה עם סולפוניל-אוריאה, עם הבדל ממוצע של 1.5%.
שיעורי ההיענות לטיפול במעכבי DPP-4 היו טובים יותר וניתנו לפרק זמן ארוך יותר, בהשוואה לסולפוניל-אוריאה או תיאזולידנדיונים כמעט בכל המחקרים שהשוו בין התרופות.
רק מחקר אחד כלל מעכבי SGLT2, עם שיעורי הקפדה על טיפול ב-Canagliflozin שהיו גבוהים יותר, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4.
בהשוואה לאנאלוגים ארוכי-טווח של אינסולין, זריקות אגוניסטים ל-GLP-1 לוו בסיכון מוגבר להפסקת טיפול, עם יחס סיכויים של 1.95 לאורך שישה מחקרים. אנאלוגים ארוכי טווח של אינסולין ניתנו גם כן לאורך תקופה ארוכה יותר, בהשוואה לתכשירי אינסולין הומני, עם הבדל ממוצע של 43.1 ימים לאורך חמישה מחקרים.
למרת שמטפורמין לרוב מומלץ כטיפול קו-ראשון לטיפול בסוכרת מסוג 2, ניתן לשקול תרופות אחרות במידה והטיפול אינו נסבל היטב או בנוכחות התוויות-נגד לטיפול. העובדה כי הטיפול מלווה בשכיחות גבוהה של תופעות לוואי גסטרואינטסטינאליות עשויה לעמוד בבסיס שיעורי ההיענות הנמוכים לטיפול.
Diabetes Obes Metab. Published online December 12, 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!