פרוטוקול משופר המשלב הערכת סיכון עם אסטרטגיית מניעה מפחית אירועי פקקת ורידים (VTE) ב-22% הן במטופלים מדיקליים והן במנותחים, כך עולה ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה- Society of Hospital Medicine.
החוקרים מציינים ש-VTE הוא הסיבוך השכיח, מסוכן , בעל פוטנציאל לפטאליות, הגורם לתחלואה נלווית ולעלות הסיבוכים גבוהה ביותר בבתי חולים.
באופן מפתיע, ההפחתה בסיכון ל-VTE הייתה גדולה יותר בקרב מטופלים מדיקליים בהשוואה למנותחים, וזאת למרות שלמנותחים יש סיכון גדול יותר בדר”כ ל-VTE .
הפרוטוקול החדש ייושם ב-35 מרכזים בדרום ארה”ב השייכים ל- Dignity Health system.
החוקרים מציינים שלמרות ששיעור ה-VTE ברשת בתי חולים זו הייתה נמוכה , רק 5 ל-1000, לא הייתה בשימוש גישה ספציפית להערכת הסיכון לקרישי דם או לאסטרטגיית מניעה. הפרוטוקול החדש היה פשוט, זול ואיפשר לכלל הרופאים לבצע הערכת סיכון לקרישי דם, ויישום אסטרטגייה מניעתית. הגישה גוללת כלי עזר להערכת סיכון ותפריט אפשרויות בכל פעם שמתבצע אישפוז של מטופל.
כלי העזר להערכת הסיכון המכיל שלושה שלבים מגדיר את רמת הסיכון כנמוכה, בינונית או גבוהה, בהתאם להנחיות המתוארות בפרוטוקול למניעת VTE באופן פרמקולוגי או מכני, ואשר ניתן להתאים אותו לכל אוכלסייה אינדיבידואלית מאושפזת.
החוקרים מציינים כי בתי חולים רבים עושים שימוש בשיטה של ניקוד הכוללת 12 מאפיינים או יותר, שבהתאם לניקוד מגדירה את הצורך בטיפול מניעתי. להערכתם הרופאים “שונאים” שיטת ניקוד זו ואינם משתמשים בה בפועל…
ההערכה בת שלושת השלבים בפרוטוקול הנוכחי שנבדק במחקר מתבצעת בפחות משנייה, מה שגורם לרופאים לעשות בה שימוש.
במחקר, צוותים רב תחומיים זיהו חסרונות בגישות מניעת VTE ופיתחו תכנית הדרכה. בנוסף, נעשה שימוש בניהול מידע , תכנון למערכת הזמנות ותמיכה באמצעות וובינר.
ב-9 אתרי פיילוט, המשתתפים קיבלו הדרכה על היישום של טיפול מניעתי מיטבי, והמטופלים נבדקו מידי יום בדכי לוודא שהם מטופלים בגישה המניעתית הנכונה.
לאחר מכן הפרוטוקול הורחב לעוד 26 אתרים, אשר לא בוצעה שם הדרכת יישום הגישה ולא ניתנו האמצעים לתמיכה ביישום.
החוקרים אספו מידע על דיווחי VTE אשר הופיעו במהלך האישפוז מ-2011 ועד 2014 או על אישפוז חוזר בתוך 30 יום בשל VTE לאחר השיחרור.
שנת 2011 שימשה כשנת הבסיס והייחוס, ו-2012-2013 היוו את שנות ההתערבות, ו-2014 כשנת ההשוואה.
מהנתונים עלה שמסך של 1.6 מיליון אשפוזים התרחשו 5,370 אירועי VTE .
החוקרים מציינים שהייתה ירידה של 428 אירועי VTE במהלך האישפוז ב-2014 בהשוואה ל-2011 ב-35 המרכזים (סיכון יחסי של 0.78, בטווח 0.73-0.85) . הירידה באירועים הייתה גדולה יותר באתרים שבהם בוצע הפיילוט (26% לעומת 20%) .
בנוסף לכך, שיעור האירועים הממוצע שנתי של VTE במהלך אישפוז היה גבוה יותר בקרב מנותחים בהשוואה למטופלים מדיקליים הן באתרי הפיילוט (5.7 לעומת 3.3 לכל 1000 מטופלים) והן באתרי ההרחבה (7.3 לעומת 3.6 לכל 1000 מטופלים).
במטופלים מדיקליים, 2,740 מתוך 3,416 (80%) אירועי VTE הופיעו לאחר השיחרור, בעוד שבקרב המנותחים, 1611 מתוך 2,630 (61%) הופיעו במהלך האישפוז.
החוקרים מציינים שקיימת הסכמה נמוכה בספרות למניעת VTE בעיקר במטופלים מדיקליים, וחלק מהחוקרים סבורים שאין מקום לגישה זו בקרב מטופלים מדיקליים בשל הסיכון הנמוך ל-VTE . במקרה זה, ברשת בתי החולים שבה בוצע היישום והמחקר היה שיעור נמוך של VTE אך הגישה המוצעת הצליחה להפחית את הסיכון משיעור של 5 ל-1000 ל-4 ל-1000, כשהתועלת הייתה באופן בלתי צפוי גדולה יותר בקרב המטופלים המדיקליים.
החוקרים מקווים שהגישה המוצעת והמחקר ישימו קץ למחלוקת הקיימת.
Society of Hospital Medicine (HM) 2017 Annual Meeting. Presented May 2, 2017.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!