מנתונים שפורסמו בכתב העת Osteoporosis International עולה כי אובדן העצם ממשיך במהלך השנה שלאחר הפסקת טיפול ארוך-טווח ב-Denosumab (פרוליה), אם כי אובדן העצם איטי יותר בחולים המתחילים בטיפול אחר כנגד אוסטיאופורוזיס.
מדגם המחקר כלל 82 חולים שנטלו פרוליה במשך ארבע או שמונה שנים, כאשר התצפית החלה במהלך השנה שלאחר הפסקת הטיפול. מרבית החולים (65/82 חולים, 79%) לא נטלו תרופות מרשם לאוסטיאופורוזיס במהלך שנת התצפית וקרוב למחצית מבין 17 החולים שקיבלו טיפול כזה הפסיקו אותו במהלך השנה הראשונה.
ב-52 החולים שנטלו פרוליה למשך שמונה שנים, מדדי צפיפות העצם עלו בממוצע ב-16.8% בעמוד-שדרה מותני וב-6.2% בכלל ירך. בחולים אלו, במהלך שנת התצפית, צפיפות העצם ירדה בממוצע ב-6.7% בעמוד השדרה המותני וב-6.6% בכלל ירך, אם כי נותרה מעל או קרוב לזו שתועדה בתחילת הדרך.
בקרב חולים שלא נטלו תרופות מרשם לאוסטיאופורוזיס במהלך שנת התצפית, ממוצע צפיפות העצם ירד בהיקף גדול יותר (ב-7.4% בעמוד-שדרה מותני וב-7.8% בכלל עמוד השדרה), בהשוואה לאובדן שתועד בקרב אלו שנטלו תרופות אלו בתום שנת התצפית (אובדן של 2.9% ו-2.2%, בהתאמה).
בשמונה חולים תועדו סך הכל 17 שברים (9.8%) במהלך שנת התצפית, אך לא היה ברור אם שברי החוליות היו אקוטיים או כרוניים. שישה מהחולים הללו לא נטלו תרופות מרשם לאוסטיאופורוזיס במהלך שנת התצפית, בעוד ששניים החלו בטיפול בתרופות אלו רק לאחר השבר.
מהמחקר עולה כי לאחר שמונה שנות טיפול, ולמרות שיפור גדול בצפיפות העצם במהלך הטיפול, קצב אובדן העצם היה דומה לזה שתועד כאשר הטיפול הופסק לאחר שנתיים.
מומחים בתחום כותבים כי אין להפסיק טיפול בפרוליה. יש להמשיך בטיפול תוך הסבר למטופלים אודות הפיכות ההשפעה והסיכון לתופעת ריבאונד. במידה ולא מחדשים את הטיפול בפרוליה מכל-סיבה, ניתן לשקול מתן ביספוספנטים לפיצוי על תופעת הריבאונד של שחלוף העצם, אך באשר למועד ולמינון, נדרש ניטור הדוק להתאמת טיפול נוגד-ספיגה.
Osteoporosis Int 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!