מחקרים רבים הראו שלמדידת לחץ-דם (ל”ד) אמבולטורית בהולטר של 24 שעות, עדיפות על פני מדידה בקליניקה, לחיזוי תמותה ותחלואה קרדיווסקולרית ופגיעה באברי מטרה. השימוש בהולטר ל”ד גילה גם את תופעת החלוק הלבן, מצב שבו ל”ד בקליניקה (CBP), לרוב במבוגרים עם יתר ל”ד, היה גבוה מל”ד הממוצע האמבולטורי בהולטר ל”ד (aABP). עם זאת, מחקרים ברחבי העולם (אך עד כה לא בארה”ב), הראו שבאוכלוסיות שלא כללו חולים במחלות קרדיווסקולריות או מטופלים ביתר ל”ד, ה CBP היה נמוך מה aABP, כלומר, שלחלקם היה יתר ל”ד סמוי.
הקשר בין משך השינה ליתר לחץ דם במתבגרים (Pediatrics)
במחקר שפורסם לאחרונה ב-Pediatrics נבחן הקשר בין משך השינה ושעת תחילת השינה לבין יתר לחץ דם בקרב בני נוער. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!