משפחה

אפקט אנג’לינה ג’ולי : עלייה משמעותית בשיעור בדיקות לנשאות BRCA אך ללא השפעה על שיעור כריתות השד בנשאיות (BMJ)

מחקר חדש מה-BMJ שבחן את האפקט של המאמר שכתבה אנג’לינה ג’ולי בניו יורק טיימס בשנת 2013 , שבו גילתה כי החליטה לבצע כריתה של שדיה בשל היותה נשאית של מוטצייה בגן BRCA1/2, מגלה שהמאמר העלה באופן מאוד משמעותי את המודעות לבדיקת הנשאות, אך לא לביצוע הכריתה באלה שנמצאו כחיוביות.

כידוע, המוטציות הללו נדירות ושכיחותן בין 2%-4% ,והן קיימות בעיקר בנשים עם הסטוריה משפחתית של סרטן שד ושחלה ובאלה עם גורמי סיכון אישיים לרבות מוצא אשכנזי יהודי..

המחקר עקב אחר 9.5 מיליון תביעות בריאות של נשים בגילים 18-64 שבו נותחו כמות בדיקותBRCA ב-15 יום שלפני ואחרי 14/5/2013, מועד המאמר של אנג’לינה ג’ולי, בהשוואה לשינויים באותה תקופה בשנת 2012. בנוסף בוצעה בדיקה של היקף כריתות השדר בחודשים של לפני ואחרי פירסום המאמר תוך 60 יום ממועד ביצוע הבדיקה.

החוקרים מצאו ששיעורי הבדיקות היומיות של BRCA עלו באופן מיידי לאחר פירסום המאמר, מ-0.71 בדיקות לכל 100,000 נשים ב-15 יום שלפני הפרסום ל-1.13 בדיקות ל-100,000 נשים ב-15 יום שלאחר מכן. ב-2012 שיעורי הבדיקות היון דומים בשתי התקופות המקבילות ועמדו על 0.55-0.58 ל-100,000 נשים. בסה”כ הייתה עליה של 0.45 בדיקות לכל 100,000 נשים, או של 64% בין שתי התקופות. (P < .001).

עם זאת, בחודשים שלאחר הפירסום, סך שיעור כריתות השד נותר ללא שינוי, כאשר שיעור הכריתות בנשים שעברו את הבדיקה לזיהוי מוטציית BRCA במהלך 60 הימים של לאחר הבדיקה אף ירד מ-10% בחודשים של לפני הפירסום ל-7% לאחר הפירסום, ככל הנראה בשל כך שחלק ניכר מהנשים שעברו את הבדיקה היו עם פחות גורמי סיכון.

החוקרים מסיקים שפרסום המאמר תרם רבות למודעות לחשיבות ביצוע הבדיקה, אך נראה שהוביל לכך שיותר נשים עם פחות גורמי סיכון נבדקו ולכן גם שיעור הנשים שנמצאו כנשאיות היה קטן יותר, ובהתאם לא היה שינוי בשיעור הכריתות המניעתיות הכולל.

BMJ 2016;355:i6357. Abstract

לכתבה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה