בחולים הסובלים מדיכאון בדרגה קלה-עד-בינונית יש לשקול פעילות גופנית ו-ICBT (Internet-based Cognitive Behavioral Therapy) כאמצעי טיפול אפשריים, כך טוענים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Psychiatry.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את התועלת של פעילות גופנית, ICBT וטיפול סטנדרטי להקלה על דיכאון. הם עשו זאת במסגרת מחקר רב-מרכזי, אקראי-מבוקר, שכלל הערכה לאחר שלושה חודשים (לאחר-טיפול) ולאחר שנה (תוצא סיום עיקרי).
מדגם המחקר כלל 945 מבוגרים עם דיכאון קל-עד-בינוני, בגילאי 18-71 שנים, שטופלו במרפאות ראשוניות ברחבי שבדיה. המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלוש ההתערבויות: פעילות גופנית תחת השגחה, ICBT בתמיכת רופא או טיפול סטנדרטי ע”י רופא. התוצא העיקרי היה חומרת דיכאון כפי שנבחן לפי מדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale).
שיעורי התגובה לאחר 12 חודשי מעקב עמדו על 84%. חומרת דיכאון פחתה משמעותית בכל שלוש קבוצות הטיפול לאורך הזמן. ההבדלים הממוצעים במדד MADRS לאחר 12 חודשים עמדו על 12.1 (ICBT), 11.4 (פעילות גופנית) ו-9.7 (טיפול סטנדרטי). עוד מדווחים החוקרים על אינטראקציה משמעותית בין הקבוצה ומשך הזמן מבחינת תוצא הסיום העיקרי, הן עבור פעילות גופנית והן עבור ICBT. עם שתי ההתערבויות גודל ההשפעה היה קטן-עד-בינוני.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לקחת בחשבון את ההשפעות ארוכות הטווח של טיפול המבוסס על פעילות גופנית ו-ICBT בטיפול במבוגרים עם דיכאון קל-עד-בינוני.
Br J Psychiatry. 2016;209:414-420
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!