מנתונים חדשים ממחקר CARE-MS II עולה כי טיפול ב-Alemtuzumab (למטרדה) מוביל לנסיגה בחלק מהמוגבלויות הגופניות בחולים עם טרשת נפוצה, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Neurology.
מטרת החוקרים הייתה לאפיין את ההשפעות של טיפול ב- Alemtuzumab על מדדי שיפור מוגבלות בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית עם תגובה לא-מספקת לטיפול קודם (לפחות הישנות אחת).
מחקר CARE-MS II (Comparison of Alemtuzumab and Rebif Efficacy in Multiple Sclerosis) הינו מחקר בן שנתיים, אקראי, מבוקר טיפול פעיל, השוואת ראש בראש, בשלב 3, בו נערכה השוואה של יעילות ובטיחות Alemtuzumab במינון 12 מ”ג עם טיפול תת-עורי ב-Interferon-β-1a במינון 44 מק”ג ב-44 חולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. החוקרים דיווחו על תוצאי מוגבלות על-בסיס מדדי EDSS (Expanded Disability Status Scale), MSFC (Multiple Sclerosis Functional Composite) ו-SLCLA (Sloan Low-Contrast Letter Acuity), תוך התמקדות בשיפור במוגבלות קיימת בנוסף להאטת התקדמות מוגבלות.
בקרב מטופלים ב- Alemtuzumab תועד סיכוי גבוה יותר מהמטופלים ב-Interferon להדגמת שיפור במדדי EDSS בכל שבע המערכות התפקודיות. שיעור גבוה יותר משמעותית של מטופלים ב- Alemtuzumab הדגימו שיפור במוגבלות לאחר שישה חודשים. הסיכוי לשיפור במדדי MSFC לעומת מדד יציב/בהחמרה היה גדול יותר עם Alemtuzumab בהשוואה ל-Interferon. בחולים שטופלו ב- Alemtuzumab תועדו שינויים חיוביים יותר במדדי SLCLA ומשלב מדדי MSFC + SLCLA, בהשוואה למטופלים ב-Interferon.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית ותגובה לא-מספקת לטיפולים קודמים, Alemtuzumab הוביל לתועלת רבה יותר מ-Interferon-β-1a במספר מדדי מוגבלות, עדות לשיפור במוגבלות קיימת.
Neurology. Published online October 12, 2016
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!