במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי במהלך 15 שנות מעקב, התערבות פולשנית מוקדמת דחתה תמותה או אוטם לבבי נוסף בממוצע של 18 חודשים ואת האשפוז החוזר הבא בשל מחלת לב איסכמית ב-37 חודשים, בהשוואה לגישה לא-פולשנית בחולים עם NSTE-ACS (Non-ST-Elevation Acute Coronary Syndrome).
מחקר FRISC-II הינו המחקר האקראי הראשון שהדגים ירידה בתמותה או אוטם לבבי עם התערבות פולשנית מוקדמת, בהשוואה לטיפול לא-פולשני, בחולים עם NSTE-ACS. כעת החוקרים השלימו הערכה של השפעות כלל האירועים הקרדיווסקולאריים במהלך מעקב של 15 שנים.
מחקר FRISC-II הינו מחקר פרוספקטיבי, אקראי, רב-מרכזי, שכלל 58 מרכזים בשבדיה, דנמרק ונורבגיה. בתקופה שבין 17 ביוני, 1996 ועד 28 באוגוסט, 1998, חולקו באקראי 2,457 חולים עם NSTE-ACS להתערבות פולשנית מוקדמת, במטרת רה-וסקולריזציה בתוך שבעה ימים, או גישה לא-פולשנית, עם גישה פולשנית במקרה של הישנות תסמינים או איסכמיה חמורה בזמן מאמץ. תוצא הסיום העיקרי היה משלב תמותה או אוטם לבבי.
לאחר מעקב מינימאלי של 16 שנים עד 31 בדצמבר, 2014, נתוני הישרדות ותמותה היו זמינים עבור 2,421 משתתפים במדגם המקורי (99%), עם נתונים זמינים אודות האירועים האחרים עבור 2,182 משתתפים (89%). במהלך המעקב, גישה פולשנית מנעה תמותה או אוטם לבבי נוסף בממוצע של 549 ימים, בהשוואה לגישה לא-פולשנית. השפעה זו הייתה גדולה יותר בלא-מעשנים (809 ימים), בחולים עם עליית טרופונין T (778 ימים) ובחולים עם ריכוז גבוה של Growth Differentiation Factor- 15 (1,356 ימים). ההבדל נבע בעיקר מדחיית הופעת אוטם לבבי חדש, בעוד שההבדל המוקדם בתמותה בלבד לא נותר לאורך זמן. הגישה הפולשנית הובילה לדחייה ממוצעת של 1,128 ימים בתמותה או אשפוז חוזר בשל מחלת לב איסכמית, ממצא שהיה עקבי בכל תתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בגישה פולשנית מוקדמת במרבית המקרים של NSTE-ACS.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!