במתבגרות עם סיפור משפחתי של סרטן שד או מוטאציות בגן BRCA 1/2 מדדי הערכה עצמית גבוהים יותר, בהשוואה לנערות אחרות, אם כי תחושת סיכון מוגבר לסרטן שד ומצוקה נלווית לכך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים נערות בגילאי 11-19 שנים ואת האימהות שלהן. כ-200 בנות עם קרובת משפחה אחת לפחות עם סרטן שד ו-69 נערות עם אם חיובית למוטאציית BRCA השלימו את ההערכות, כמו גם 112 בנות ללא סיפור משפחתי של סרטן שד.
על-בסיס התגובות לסקר, בנערות עם ובלי סיפור משפחתי של סרטן שד תועדו רמות התאמה פסיכו-סוציאלית דומות, ובאלו עם סיפור משפחתי למעשה תועדה הערכה עצמית גבוהה יותר.
75% מהבנות עם סיפור משפחתי של סרטן שד דיווחו כי הן בסיכון מוגבר למחלה כמבוגרות, זאת בהשוואה לשליש מהבנות ללא סיפור משפחתי. בכל הבנות, גיל מבוגר יותר נקשר עם תחושת סיכון גבוהה יותר לסרטן שד.
בסיכומו של דבר, דרגת המצוקה הספציפית לממאירות הייתה גבוהה יותר בבנות עם סיפור משפחתי של סרטן שד, אך לא גבוהה מאוד.
החוקרים כותבים כי ייתכן כי בנות שהיו עדות או השתתפו בדיונים אודות ממאירות בשלב מוקדם יותר בהשוואה לאחרות התבגרות מוקדם יותר ולכן בעלות הערכה עצמית גבוהה יותר.
בקרב בנות במשפחות עם מוטאציות BRCA 1/2 סיכוי של 50% לנשיאת המוטאציה הגנטית במשפחה, ולכן לא כולן יהיו בסיכון מוגבר למחלה.
ממצאים אלו מעלים שאלות אודות חשיבות המתנה עם בדיקות גנטיות עד לבגרות, מאחר ונראה כי יהיה קשה לבטל את תחושת הסיכון במידה ובשלב מאוחר יותר תגלה המטופלת כי היא שלילית למוטאציות.
J Clin Oncol 2016
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!