משפחה

האם לסיכון גנטי לסרטן שד השפעה על הערכה עצמית של נערות? (J Clin Oncol)

במתבגרות עם סיפור משפחתי של סרטן שד או מוטאציות בגן BRCA 1/2 מדדי הערכה עצמית גבוהים יותר, בהשוואה לנערות אחרות, אם כי תחושת סיכון מוגבר לסרטן שד ומצוקה נלווית לכך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

במסגרת המחקר סקרו החוקרים נערות בגילאי 11-19 שנים ואת האימהות שלהן. כ-200 בנות עם קרובת משפחה אחת לפחות עם סרטן שד ו-69 נערות עם אם חיובית למוטאציית BRCA השלימו את ההערכות, כמו גם 112 בנות ללא סיפור משפחתי של סרטן שד.

על-בסיס התגובות לסקר, בנערות עם ובלי סיפור משפחתי של סרטן שד תועדו רמות התאמה פסיכו-סוציאלית דומות, ובאלו עם סיפור משפחתי למעשה תועדה הערכה עצמית גבוהה יותר.

75% מהבנות עם סיפור משפחתי של סרטן שד דיווחו כי הן בסיכון מוגבר למחלה כמבוגרות, זאת בהשוואה לשליש מהבנות ללא סיפור משפחתי. בכל הבנות, גיל מבוגר יותר נקשר עם תחושת סיכון גבוהה יותר לסרטן שד.

בסיכומו של דבר, דרגת המצוקה הספציפית לממאירות הייתה גבוהה יותר בבנות עם סיפור משפחתי של סרטן שד, אך לא גבוהה מאוד.

החוקרים כותבים כי ייתכן כי בנות שהיו עדות או השתתפו בדיונים אודות ממאירות בשלב מוקדם יותר בהשוואה לאחרות התבגרות מוקדם יותר ולכן בעלות הערכה עצמית גבוהה יותר.

בקרב בנות במשפחות עם מוטאציות BRCA 1/2 סיכוי של 50% לנשיאת המוטאציה הגנטית במשפחה, ולכן לא כולן יהיו בסיכון מוגבר למחלה.

ממצאים אלו מעלים שאלות אודות חשיבות המתנה עם בדיקות גנטיות עד לבגרות, מאחר ונראה כי יהיה קשה לבטל את תחושת הסיכון במידה ובשלב מאוחר יותר תגלה המטופלת כי היא שלילית למוטאציות.

J Clin Oncol 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    מה בין טיפול בחסמי אלפא ובין הסיכון לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים? (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין טיפול באנטגוניסטים לקולטן α-1 – Doxazosin, Terazosin או Alfuzosin – ובין סיכון מופחת לדמנציה עם גופיפי לואי בגברים, בהשוואה לטיפולים תרופתיים אחרים. השערת המחקר הייתה כי עליה בזמינות אנרגיה במוח עשויה להאט או למנוע תהליכים נוירו-דגנרטיביים, ייתכן הודות להפחתת הצטברות […]

  • טיפול ב-Denosumab מונע אובדן עצם והידרדרות מיקרו-ארכיטקטורה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד תחת טיפול לדיכוי אסטרוגן (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Denosumab מונע אובדן עצם והידרדרות מיקרו-ארכיטקטורה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד תחת טיפול לדיכוי אסטרוגן (J Clin Oncol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology כי טיפול ב- Denosumab (פרוליה) בעת התחלת טיפול לדיכוי אסטרוגן משמר צפיפות עצם, מיקרו-ארכיטקטורה של העצם וחוזק עצם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול לדיכוי שחלתי ומעכבי ארומטז משפרים את שיעורי ההישרדות ללא-מחלה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד בשלב-מוקדם וחיובי לקולטנים לאסטרוגן, אך מאיצים אובדן […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of the Medical Sciences עולה כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עשויות להפחית את הסיכון להיארעות סרטן שד בנשים, רמז להשפעה מגנה של חומצה אורית בדם מפני המחלה הממארת בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן מעורבות של רמות חומצה אורית בדם בהתפתחות ממאירות בשל עיכוב עקה חמצונית, […]

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה