מטה אנליזה שבחנה יעילות ובטיחות של טיפולים ביולוגיים חדשים המכוונים למסלול IL-23/Th17עבור פסוריאזיס בדרגה בינונית עד חמורה מצאה כי Ustekinumab (סטלרה, ינסן סילאג) היה הטיפול הבטוח ביותר, והשלישי ברמת הפוטנטיות שלו אחרי infliximab (רמיקייד, ינסן סילאג) ו-secukinumab (קוסנטיקס, נוברטיס) .
ברקע מציינים המחברים כי דור חדש של תרופות ביולוגיות המכוון למסלול IL-23/Th17 פותח בשנים האחרונות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את האפקטיביות והבטיחות קצרי הטווח של הטיפולים החדשים תוך שימוש במטה אנליזה מערכתית. נאסף מידע מ-27 מחקרים אקראיים (עם 10.629 מטופלים בסה”כ) שנבחרו באמצעות סקירת ספרות רחבה ושיטתית. איכות העדויות נבחנה ע”פ תקנות מאגר קוקריין וגישת GRADE . תוצאות יעילות ובטיחות במהלך 10-16 שבועות השוותה בין הטיפולים תוך שימוש במערכת מטה-אנליזה עם אפקט רנודמלי במסגרת חישוב שכיחויות לצורך הערכת יחסי סיכון (OR) מצטברים של השוואות ישירות ולא ישירות בין הטיפולים השונים. בוצעו 6 השוואות ישירות של תרופה לתרופה במערכת, עם רמת עקביות גבוהה בין העדויות הישירות והלא ישירות. מתוך העדויות שהתקבלו, נמצא שאינפליקסימאב במינון 5 מ”ג/ק”ג מידי 8 שבועות (OR: 118.89; 95%CI: 60.91-232.04) וסקוקינומאב 300 מ”ג מידי 4 שבועות (OR: 87.07;95%CI: 55.01-137.82) היו בין הטיפולים עם האפקטיביות הגבוהה ביותר בטווח הקצר, אך במקביל דורגו גם כטיפולים הביולוגיים הצפויים לגרום הכי הרבה תופעות לוואי או זיהומים. לעומתם, הטיפול שנמצא כמדורג שלישי באפקטיביות שלו ( OR: 73.67; 95%CI: 46.97-115.56) היה הטיפול היחידי שלא הראה כל עלייה בסיכון לתופעות לוואי בהשוואה לפלציבו. לדעת החוקרים המלצות לבחירת טיפול צריכות לקחת בחשבון גם תוצאות ארוכות טווח ואת העלויות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!