מנתוני מחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities) עולה כי עליה ברמות טרופונין (High-Sensitivity Cardiac Troponin) לאורך זמן מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, מחלת לב כלילית, ובפרט אי-ספיקת לב, באנשים בריאים בגיל העמידה.
מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך בין 1 בינואר, 1990, ועד 31 בדצמבר, 2011, וכלל 8,838 משתתפים ללא עדות למחלת לב כלילית ואי-ספיקת לב בתחילת המחקר, עם מדידת ריכוז טרופונין פעמיים, במרווח של שש שנים. ניתוח הנתונים בוצע בין 8 באוקטובר, 2014, ועד 9 במרץ, 2016.
החוקרים מדווחים על סך כולל של 1,157 אירועים של מחלת לב כלילית, 965 אירועי אי-ספיקת לב ו-1,813 מקרי תמותה. היארעות רמות טרופונין מדידות נקשרה באופן בלתי-תלוי עם מחלת לב כלילית בהמשך (יחס סיכון של 1.4), אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 2.0) ותמותה (יחס סיכון של 2.0), בהשוואה לריכוז טרופונין קטן מ-0.005 ננוגרם/מ”ל בשני הביקורים.
בנוסף, יחסי הסיכון היו גדולים יותר והגיעו עד 4 למחלת לב כלילית ותמותה ועד 8 לאי-ספיקת לב בחולים עם העליה הגדולה ביותר בריכוז טרופונין (ריכוז קטן מ-0.005 ננוגרם/מ”ל בבדיקה ראשונה ו-0.014 ננוגרם/מ”ל ומעלה בבדיקה השניה). הסיכון לתוצאים היה קטן יותר בחולים עם ירידה יחסית בריכוז טרופונין בהיקף של למעלה מ-50% בהשוואה לבדיקה הראשונה.
בקרב חולים שאושפזו בשל אי-ספיקת לב, השינוי בריכוז טרופונין נקשר באופן דומה עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד או מקטע פליטה שמור של חדר שמאל.
קיים קשר בלתי-תלוי בין עליה לאורך הזמן בריכוז טרופונין, המרמזת להתקדמות נזק לשריר הלב, ובין היארעות מחלת לב כלילית, תמותה, והכי חשוב, אי-ספיקת לב. בדיקות חוזרות של רמות טרופונין תורמות להערכה הפרוגנוסטית של חולים והתאמת טיפול מונע באלו בסיכון גבוה, בפרט חולים עם אי-ספיקת לב בשלבים מוקדמים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!