משפחה

ההשפעה של טיפול באספירין על הסיכון וחומרת הישנות מוקדמת של אירוע מוחי לאחר התקף איסכמי חולף ואירוע מוחי איסכמי (Lancet)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet מאשרים כי טיפול תרופתי מפחית משמעותית את הסיכון להישנות מוקדמת של אירוע מוחי לאחר התקף איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) או אירוע מוחי קל וקובעים כי אספירין הוא ההתערבות העיקרית.

במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים ברמת המטופלים מכל המחקרים האקראיים להערכת אספירין לעומת קבוצת ביקורת למניעה שניונית לאחר TIA או אירוע מוחי איסכמי ובחנו את ההשפעות של אספירין על הסיכון וחומרת אירוע מוחי חוזר, תוך חלוקה לפי תקופות הזמן הבאות: פחות מ-6 שבועות, 6-12 שבועות ולמעלה מ-12 שבועות לאחר ההקצאה האקראית.

החוקרים השוו את חומרת אירוע מוחי חוזר מוקדם בין קבוצות הטיפול, תוך התייחסות למדד mRS (Modified Rankin Scale). להבנת מנגנון הפעולה  האפשרי, החוקרים בחנו גם את מהלך הזמנים של האינטראקציה בין השפעות אספירין ו-Dipyridamole במניעה שניונית של אירועים מוחיים. בניתוח נוסף הם אספו נתונים ממחקרים להשוואת אספירין אל מול קבוצת ביקורת בהם החולים חולקו באקראי לאחר פחות מ-48 שעות מאירוע מוחי חד ומג’ורי, וסווגו לפי חומרת חסר נוירולוגי בסיסי, במטרה לקבוע את השפעות טיפול באספירין בשלב מוקדם על הסיכון להישנות אירוע מוחי איסכמי .

החוקרים אספו נתונים אודות 15,778 משתתפים מ-12 מחקרים. הטיפול באספירין הפחית את הסיכון להישנות אירוע מוחי איסכמי בתוך שישה שבועות בהיקף של 60% והפחית את הסיכון למוגבלות או אירוע מוחי איסכמי פטאלי בהיקף של כ-70%, כאשר התועלת הרבה ביותר זוהתה בחולים שהתקבלו עם TIA או אירוע מוחי קל (לאחר 0-2 שבועות, 2/6,691 חולים שטופלו באספירין עם TIA או אירוע איסכמי קל פיתחו מוגבלות או אירוע מוחי איסכמי פטאלי, זאת בהשוואה ל-23/5,726 משתתפים בקבוצת הביקורת, יחס סיכו ןשל 0.07; לאחר 0-6 שבועות: 14 לעומת 60 משתתפים, יחס סיכון של 0.19).

ההשפעה של אספירין על הישנות מוקדמת של אירוע מוחי איסכמי נבעה בחלקה מירידה משמעותית בחומרה (יחס סיכויים של 0.42). השפעות אלו לא היו תלויות במינון, מאפייני המטופלים או אתיולוגיה של TIA או אירוע מוחי.

לשילוב Dipyridamole עם אספירין בהשוואה לאספירין בלבד לא הייתה השפעה על הסיכון או חומרת אירוע מוחי איסכמי חוזר בתוך 12 שבועות (יחס סיכויים של 0.90), אך Dipyridamole הפחית את הסיכון לאחר מכן, בפרט לאירוע מוחי פטאלי או מוגבלות.

החוקרים אספו נתונים אודות 40,531 משתתפים משלושה מחקרים להשוואת אספירין אל מול ביקורת באירוע מוחי מג’ורי. הירידה בסיכון להישנות אירוע מוחי איסכמי לאחר 14 ימים הייתה בולטת יותר בחולים עם חסר פחות חמור והייתה משמעותית עד ליום השני לאחר התחלת הטיפול.

The Lancet, May 18, 2016

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה