במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי סקירה חדשה, התומכים בהמלצות הנוכחיות לפעילות גופנית מטעם ארגון הבריאות העולמי, להפחתת תמותה עקב מחלות ממאירות, הן באוכלוסיה הכללית והן בשורדים של מחלות ממאירות.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE ו-EMBASE עד מאי 2014, לזיהוי מחקרי עוקבה להערכת פעילות גופנית ותמותה עקב ממאירות באוכלוסיה הכללית ובשורדי מחלות ממאירות.
הסקירה כללה 71 מחקרי עוקבה שענו על הקריטריונים. החוקרים מצאו כי בקרב אלו שעסקו בפעילות הגופנית הרבה ביותר תועד יחס סיכון של 0.83 ו-0.78 לתמותה עקב ממאירות באוכלוסיה הכללית ובקרב אלו ששרדו מחלה ממארת, בהתאמה. הממצאים הצביעו על קשר מנה-תגובה, לא-לינארי הפוך, בין השפעות פעילות גופנית ותמותה עקב ממאירות. באוכלוסיה הכללית, פעילות גופנית בעצימות בינונית בהיקף של 2.5 שעות בשבוע לוותה בירידה משמעותית של 13% בשיעורי התמותה עקב ממאירות. בקרב אלו ששרדו מחלה ממארת, שהשלימו פעילות גופנית בהיקף MET (Metabolic Equivalent) דומה של 15 שעות בשבוע נרשמה ירידה של 27% בסיכון לתמותה עקב ממאירות. השפעה מגנה גדולה יותר תועדה בקרב אלו ששרדו מחלה ממארת והקפידו על פעילות גופנית לאחר-האבחנה, בהשוואה למצב לפני האבחנה, כאשר 15 שעות שבועיות לוו בירידה של 35% ו-21% בסיכון לתמותה, בהתאמה.
החוקרים כותבים כי מהממצאים עולה כי פעילות גופנית לאחר אבחנת ממאירות עשויה לספק הגנה משמעותית לשורדים של מחלות ממאירות.
Br J Sports Med. 2016;50(6):339-345
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!