מחקר רטרוספקטיבי שפורסם ב-JAMA SURGERY החודש מטיל ספק בערך טיפול כימו-קרינתי נאו-אדג’ובנטי במטופלים עם אדנוקרצינומה של הושט בדרגה קלינית שלילית לבלוטות (- cN ) . המחקר הראה שההישרדות הכוללת במטופלים עם – cN שקיבלו טיפול כימי-קרינתי נא-ואדג’ובנטי הייתה דומה לאלה שנותחו בלבד.
עם זאת, מטופלים שהיו + cN נהנו מתועלת מובהקת במונחי הישרדות כוללת מטיפול כימו-קרינתי נאו-אדג’ובנטי. היתרון הזה נשמר גם לאחר ניתוח שכלל התאמה לפרמטרים בעלי השפעה על דרגת הסיכון .
ברקע מסבירים החוקרים כי בעוד שטיפול כימו-קרינתי נאו-אדג’ובנטי עבור סרטן הושט משפר פרמטרים אונקולוגיים עבור קבוצה רחבה של מטופלים עם סרטן מקומי מתקדם ו/או חיובי לבלוטות, פחות ברור אם עבור תתי קבוצות ספציפיות של מטופלים הטיפול מועיל במונחי הישרדות כוללת.
מטרת המחקר הייתה לקבוע אם טיפול כימו-קרינתי נאו-אדג’ובנטי המבוסס על היסטולוגיה של אדנוקרצינומה של הושט משיג תוצאות דומות עבור מטופלים בניתוח בלבד כאשר ההשוואה מתבצעת לקבוצות ע”פ סטטוס הבלוטות.
לצורך כך בוצעה אנליזה רטרוספקטיבית שעשתה שימוש במאגר המידע של הקולג’ האמריקאי לניתוחי סרטן לתקופה שבין 1998 ל-2006. מטופלים עם היסטולוגיה של אדנוקרצינומה של הושט ודרגה קלינית T1bN1-N3 או T2-T4aN−/+M0 חולקו ל-2 קבוצות טיפול :
1. אלה שקיבלו טיפול נאו-אדגובנטי כימו-קרינתי לאחר הניתוח
2. אלה שעברו ניתוח בלבד.
בוצע ניתוח תתי קבוצות לכל קבוצת טיפול עבור אלה שהיו – cN ו- + cN ע”פ הבדיקה הפתולוגית של סטטוס הבלוטות. אנליזה זו בוצעה גם לאחר התאמה למאפייני המטופלים והגידול שכללה משתנים דמוגרפיים, תחלואה נלווית ושלב קליני .
יעד המחקר המרכזי היה הישרדות כוללת תלת שנתית. יעדים משניים כללו סטטוס שולי הגידול, משך שהייה לאחר הניתוח , שיעורי אישפוזים לא מתוכנננים ותמותה לאחר 30 יום.
בסה”כ נכללו באנליזה 1,309 מטופלים , מהם 539 (41.2%) קיבלו כימו-קרינה נאו-אדג’ובנטי לאחר הניתוח ו-47.2% היו + cN.
חציון תקופת המעקב לכלל הקבוצה היה 73.3 חודשים (בטווח 64.1-93.5) .
ההישרדות התלת שנתית הייתה טובה יותר בקבוצת שקיבלה כימו-קרינה נאו-אדג’ובנטית לאחר הניתוח בהשוואה לניתוח בלבד: 49% לעומת 38% , P < .001 .
אנליזה לפי סטטוס הבלוטות , ולאחר התאמות למשתנים נוספים הראתה שההישרדות הכוללת עבור מטופלים עם + cN הייתה גבוהה יותר באופן מובהק באלו שקיבלו טיפול כימו-קרינתי נאו-אדג’ובנטי, עם סיכון יחסי לתמותה של 0.52, (בטווח 0.42-0.66 , P < .001).
לעומת זאת, בקבוצה עם סטטוס בלוטות – cN לא היה הבדל מובהק בהישרדות בין שתי קבוצות הטיפול (0.84, 0.65-1.1, P = .22) .
החוקרים מסכמים כי עבור מטופלים עם אדנוקרצינומה של הוושט עם סטטוס + cN טיפול כימו-קרינתי נאו-אדגו’בנטי משפר את ההישרדות. לעומת זאת, עבור מטופלים עם סטטוס – cN מתן טיפול כימו-קרינתי נאו-אדג’ובנטי + ניתוח אינו מוביל לתועלת הישרדותית מובהקת בהשוואה לניתוח בלבד.
החוקרים סבורים כי לממצאים אלה יש משמעות יישומית באשר לשימוש בכימו-קרינה נאו-אדג’ובנטית במטופלים עם אדנוקרצינומה של הוושט עם סטטוס – cN .
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!