את הרצאתו ”אינסולין בזאלי – מה צופן לנו העתיד בטיפול בחולה הסוכרתי ” בכנס DOT 2016 פתח פרופ’ נעים שחאדה בכך ששיעור חולי הסוכרת המאוזנים (מתחת ל- HbA1c של 7%) בישראל עומד על כ-47% בלבד.
הנתון הבעייתי לדעת פרופ’ שחאדה הוא העובדה שרמת ה- HbA1c בעת התחלת הטיפול באינסולין בישראל היא של 9.3%, כלומר התחלה מאוחרת מאוד שבאה לידי ביטוי בכך ששיעור גבוה של מטופלים פיתח כבר סיבוכים מקרווסקולרים ומיקרווסקולרים.
פרופ’ שחאדה מציין שקיימים עדיין שני מחסומים מרכזיים להתחלת טיפול באינסולין, הן מצד הרופאים, והן מצד החולים הכוללים : חשש מהיפוגליקמיות ועלייה במשקל.
החשש הגדול ביותר הוא מהיפוגליקמיות בזמן השינה אשר קשורות גם לסיכון קרדיווסקולרי (בשל העליה ב-CRP , איגור טסיות, ופגיעה בתפקוד אנדותאלי והמערכת הסימפטטית בזמן היפוגליקמיה).
האינסולינים נמצאים בשימוש מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. היתרון הבולט של האנלוגים הבזאליים של אינסולין שנכנסו בעשור האחרון על פני ה-NPH היה בכך שהם הפחיתו את אירועי ההיפוגליקמיה. הדור החדש יותר של האינסולינים ארוכי הטווח שהופיע בשנה האחרונה כולל את דקלודק וכעת הטוג’או , שהיא למעשה אותה מולקולה של אינסולין גלרג’ין (לנטוס) שעברה דחיסה כך שהריכוז עלה מ-100 יח’ למ”ל ל-300 יח’ למ”ל.
היתרונות של הטוג’או על הלנטוס כתוצאה מכך הן שההשפעה שלו לאורך 24 שעות יציבה ו”שטוחה” יותר ובנוסף רמת האחידות והיציבות שלו גבוהים יותר.
פרופ’ שחאדה תיאר את המחקרים הקליניים שהישוו בין טוג’או ללנטוס מהם עולה שאין הבדל באפקטיביות מבחינת הירידה של HbA1c אך ירידה משמעותית בשיעור אירועי ההיפוגליקמיות (ירידה של 31% באירועי היפוגליקמיה לילית ושל 14% בסה”כ ההיפוגליקמיות) .
גם מבחינת משקל הטוג’או גורם לעלייה קטנה יותר במשקל בהשוואה ללנטוס. יתרון נוסף הוא הגמישות של מתן הטיפול לאורך היממה וזאת בגלל ה-T חצי הארוך יותר.
מבחינת פרופיל בטיחות קרדיווסקולרי הטוג’או דומה ללנטוס שהדגים כזכור בטיחות קרדיווסקולרית גבוהה במחקר ה-ORIGIN .
פרופ’ שחאדה מדגיש כי כמות החומר המוזרק בטוג’או קטנה יותר בשל היותו של החומר מרוכז יותר.
פרופ’ שחאדה מסכם ומציין כי מדובר באינסולין חדש עם שליטה יציבה ברמות הסוכר לאורך 24 שעות, איזון גליקמי טוב, ירידה בסיכון להיפוגליקמיות ליליות ובמשך היום, בטיחות קרדיווסקולרית גבוהה ועלייה קטנה יותר במשקל בהשוואה ללנטוס.
לסיום מדגיש פרופ’ שחאדה את החשיבות של קשר רציף עם החולה וביצוע טיטרציה של המינונים במטרה להשיג את יעד האיזון הגליקמי וזאת תוך שיתוף צוות המרפאה כולו לרבות הצוות הסיעודי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!