מעקב אחר ההנחיות הרשמיות הרלוונטיות בעבודה עם מטופלים עם שחוו דום לב במהלך האשפוז, מביא לתוצאות טובות יותר במטופלים מבחינת השרדות והתפקוד הנוירולוגי, לעומת מאושפזים בבתי חולים המקפידים פחות על ההנחיות.
החוקרים חקרו למעלה מ-35 אלף משתתפים שטופלו בין 2010 ל-2012 בבית החולים וחוו דום לב במהלך האשפוז ב-261 בתי חולים המשתתפים ברשם של ה- GWTG-R(ר”ת של prospective Get with the GuidelinesResuscitation ) של החברה האמריקאית ללב. הרופאים פיתחו ציון ביצועי עבור הטיפול בכל מקרה של דום לב בבית החולים בהשוואה לחמישה הליכים המומלצים לפי הנחיות הטיפול, שהוחל על הטיפול במשתתפים. הציון הממוצע לבתי החולים היה 89.7%, ללא שונות משמעותית.
החוקרים חילקו את בתי החולים לארבעה רבעים, כשהרובע העליון בעל הציונים הגבוהים יותר ניתן לבתי החולים שנצמדו ושמרו על ההנחיות לטיפול בדום לב באשפוז (הציונים נעו בין 82.6 ל-94.8 אחוזים) . השונות הגדולה בין הרבעים הייתה בביצוע הליך הצנרור של קנה הנשימה כשהציונים נעו בין 70.8% ברבעון האחרון, לעומת 94.3% בבתי החולים ברבעון העליון. שונות נוספת נרשמה בין הרבעונים במתן שוק דפיברילטורי בתוך דקותיים או פחות בהופעה של טכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים.
החוקרים חיפשו מה הייתה ההישרדות עד לשחרור מבית החולים, ומדדו זאת באמצעות שיעורי הסיכון הסטנדרטיים להישרדות או RSSRs (risk-standardized survival rates) . לאחר התאמה עבור המטופלים ומאפייני האירוע שעברו, ה- RSSRs היו 21.1% ברבעון האחרון, לעומת 23.4% ברבעון הראשון, הגבוה של בתי החולים (לפני התאמה, מדד ההשרדות עד לשחרור היה 22.4% (בין 20.7-23.6%). בבתי החולים ברבעון הגבוה ביותר נרשמו גם אחוזים גבוה של מטופלים ששוחררו מבית החולים עם תפקוד נוירולוגי טוב יותר, 19.9% לעומת 17.7%, לפני התאמה, בהשוואה לרבעון הנמוך ביותר.
לדברי החוקרים, בתי החולים שהשתתפו במחקר הם כאמור, חלק מרשם המקדם שיפור באיכות הטיפול. איכות הטיפול בבתי חולים שלא עורכים איסוף מידע היא קרוב לוודאי נמוך יותר, ולכן הם ממליצים כי לשם שיפור באיכות הטיפול בית החולים חייב לערוך איסוף מידע מסודר ולבחון מהם החסרונות העיקריים בביצועים שלו.
JAMA Cardiol2016; DOI:10.1001/jamacardio.2015.0275.Article
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!