מתוצאות מחקר חדש משבדיה עולה כי הטיפול במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) אינו מביא לעליה משמעותית נוספת בסיכון המוגבר מלכתחילה לממאירות עורית שאינה-מלנומה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis).
החוקרים התבססו על נתונים ממאגרי Swedish Biologics Register ו-Swedish National Cancer Register להשוואת הסיכון היחסי לסרטן עור מסוג SCC (Squamous Cell Carcinoma) ו-BCC (Basal Cell Carcinoma) בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית וטיפול במעכבי TNF.
בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שלא טופלו במעכבי TNF תועד סיכוי גבוה ב-88%, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, לאבחנה ראשונה של SCC וסיכוי גבוה ב-22% לאבחנה ראשונה של BCC.
הטיפול במעכבי TNF הביא לעליה נוספת בסיכון ל-SCC בהיקף של כ-30%, שתורגמה למספר נדרש לנזק של למעלה מ-1,600.
הסיכון היחסי לא עלה עם טיפול ממושך יותר בתרוות או בחולים עם היסטוריה של SCC. מנגד, הטיפול במעכבי TNF לא הביא לעליה נוספת בסיכון ל-BCC.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי ללא תלות במנגנון, מרבית העליה בסיכון לממאירויות מסוג SCC ו-BCC בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית המטופלים במעכבי TNF מקורו בגורמים שאינם קשורים לטיפול.
לאור העליה האבסולוטית הקטנה בסיכון לממאירות עורית על-רקע הטיפול במעכבי TNF, וההשפעה המצוינת של תרופות אלו, ממצאי המחקר אינם תומכים בשינוי מאזן סיכון-תועלת של הטיפול התרופתי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
BMJ 2016
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!