מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת American Heart Journal עולה כי רמות hs-cTnI (High-Sensitivity Cardiac Troponin I) עשויות לסייע לרופאים לזהות איסכמיה מיוקרדיאלית על-רקע פעילות גופנית בחולים עם חשד קליני להפרעה זו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר פיילוט קודם שהתבסס על בדיקת hs-cTnI הציע כי אנזים זה משתחרר לזרם הדם בזמן איסכמיה מיוקרדיאלית על-רקע מאמץ גופני. כעת ביקשו החוקרים לבחון את הערך הקליני האפשרי של בדיקה זו.
מדגם המחקר כלל 819 חולים עם חשד לאיסכמיה מיוקרדיאלית על-רקע פעילות גופנית, שהופנו לבדיקת SPECT במנוחה/רכיבה על אופניים. הקרדיולוג המטפל התבסס על כל המידע הקליני הזמין להערכת שיקול הדעת הקליני באשר לנוכחות איסכמיה מיוקרדיאלית בעזרת מדד Visual Analog Scale פעמיים: לפני ואחרי מבחן מאמץ. מדידות hs-cTnI נערכו לפני, מיד לאחר שיא המאמץ ושעתיים לאחר מבחן המאמץ. איסכמיה מיוקרדיאלית נקבעה על-פי בדיקת SPECT וממצאי אנגיוגרפיה כלילית.
מהתוצאות עולה כי איסכמיה מיוקרדיאלית על-רקע פעילות גופנית תוארה ב-278 חולים (34%). רמות hs-cTnI היו גבוהות יותר משמעותית בכל נקודות הזמן בחולים עם איסכמיה מיוקרדיאלית, בהשוואה לאלו ללא איסכמיה. שילוב שיקול הדעת הקליני לפני בדיקת המאמץ עם רמות hs-cTnI הבסיסיות הוביל להגדלת הדיוק האבחנתי (שטח מתחת לעקומה עלה מ-0.672 ל-0.757, p<0.001). שילוב שיקול דעת קליני לאחר מבחן מאמץ עם רמות hs-cTnI הבסיסיות או לאחר המאמץ הביא גם לעליה בדיוק האבחנתי (מ-0.761 ל-0.771, p<0.001). מנגד, שינויים על-רקע פעילות גופנית ברמות hs–cTnI לא נמצאו שימושיים, מאחר ואלו היו קטנים ודומים בחולים עם ובלי איסכמיה מיוקרדיאלית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ריכוזי hs-cTnI במנוחה ולאחר מאמץ גופני, אך לא השינויים על-רקע הפעילות הגופנית, מסייעים לשיקול הדעת הקליני בהערכת חולים עם חשד לאיסכמיה מיוקרדיאלית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!