משפחה

אין עדויות לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים עם Dapagliflozin (מתוך Circulation)

כליות

במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על ממצאים מהם עולה כי אין סימנים לעליה בשיעור אירועים קרדיווסקולאריים מוקדמים עם טיפול ב-Dapagliflozin (DAPA) (פורסיגה, אסטרה זנקה) ואין סימנים המרמזים לאוכלוסיה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים מוקדמים בעקבות טיפול זה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי DAPA, ממשפחת מעכבי SGLT2 (Sodium Glucose Cotransporter 2) מפחית רמות סוכר בדם בחולים עם סוכרת מסוג 2 ע”י עיכוב ספיגה חוזרת של סוכר. ל-DAPA השפעה משתנת ובטווח הארוך מוביל לירידה במשקל עם ירידת לחץ דם. הירידה בלחץ הדם לצד ההשפעה המשתנת מופיעים בשלב מוקדם לאחר התחלת הטיפול ועולה השאלה אם ייתכנו השפעות תלויות משך טיפול על הבטיחות הקרדיווסקולארית.

במסגרת המחקר הנוכחי אספו החוקרים נתונים מ-21 מחקרי כפל-סמיות בשלב 2b ובשלב 3, להערכת DAPA לפי משך טיפול של עד ארבע שנים ובחנו תוצאים קרדיווסקולאריים, הן MACE ([Major Adverse Cardiac Events], כולל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם שריר הלב ואירוע מוחי) והן לתוצא הסיום המוגדר מראש של MACE עם אנגינה לא-יציבה.

מדגם המחקר כלל 5,936 מטופלים ב-DAPA ו-3,403 ביקורות, כולל 3,214 חולים עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם. יחס הסיכון הכולל לתוצא הסיום העיקרי בין מטופלים ב-DAPA ובין ביקורות עמד על 0.79. באשר ל-MACE יחס הסיכון עמד על 0.77. למרות שיחס הסיכון לכל חודש הדגים וריאביליות רבה, יחסי הסיכון לתוצא הסיום העיקרי ול-MACE בקבוצת הטיפול ב-DAPA במהלך שלושים הימים הראשונים היו דומים לנקודות זמן מאוחרות יותר, עדות להעדר עליה מוקדמת בסיכון.

מהערכות הנתונים בשתי נקודות הזמן עלה כי אין היפרדות משמעותית של העקומות בין מטופלים ב-DAPA ומטופלים בקבוצת הביקורת במהלך שלושים הימים הראשונים לטיפול. עם זאת, לאחר כ-250 ימים הופיעה היפרדות של העקומות עם נטיה לטובת הטיפול ב-DAPA, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

המאפיינים הבסיסיים של חולים שפיתחו אירועים קרדיווסקולאריים במהלך שלושים הימים הראשונים היו דומים לאלו שתועדו באוכלוסיה הכללית ולא הצביעו על אוכלוסיה מסוימת בסיכון מוקדם לאירועים קרדיווסקולאריים. התוצאות היו דומות כאשר בחנו תוצאי סיום שונים ובקבוצות חולים שונות מבחינת היסטוריית אירועים קרדיווסקולאריים.

Circulation. 2014; 130: A16682

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • הפחתת משקל עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות ממאירויות משנית להשמנה (מתוך כנס ה-ADA)

    הפחתת משקל עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות ממאירויות משנית להשמנה (מתוך כנס ה-ADA)

    במבוגרים עם השמנת-יתר המצליחים לרדת במשקל גופם נרשמה ירידה בסיכון להתפתחות ממאירויות על-רקע השמנה, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-American Diabetes Association. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שכלל נתונים אודות 105,472 מבוגרים עם השמנה ובחנו את הרשומות הרפואיות הממוחשבות ממרפאת קליבלנד בין 2000 עד 2022. נתוני מדד מסת גוף נאספו אודות כל משתתף והחוקרים […]

  • טיפול ב-Fenofibrate עשוי להאט התקדמות מחלה עינית סוכרתית (NEJM Evid)

    טיפול ב-Fenofibrate עשוי להאט התקדמות מחלה עינית סוכרתית (NEJM Evid)

    טיפול ב- Fenofibrate מלווה בירידה משמעותית בסיכון להתקדמות מקולופתיה ורטינופתיה סוכרתית, כך עולה מתוצאות מחקר LENS (או Lowering Events in Non-proliferative Retinopathy in Scotland) שהוצגו במהלך כנס ה-American Diabetes Association ופורסמו במקביל ב-NEJM Evidence. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רטינופתיה סוכרתית הינה האחד מחמשת הגורמים המובילים לאובדן ראיה ברחבי העולם והגורם השני במבוגרים בגיל העבודה […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה