סקר שערכה האגודה לזכויות החולה בישראל לרגל חודש זכויות החולה:

למעלה מ-70% מהציבור אינם מאמינים כי יקבלו את הטיפול הראוי ממערכת הבריאות הציבורית במידה ויחלו במחלה קשה.

למעלה מ60% מהציבור מדווח: אין לנו מידע על הזכויות במערכת הבריאות.

למעלה ממחצית האוכלוסייה אינם מודעים למי לפנות לקבלת סיוע רפואי .

ביום חמישי 26/11/15, התפרסמו תוצאות סקר חדש שערכה האגודה לזכויות החולה בישראל, באמצעות חברת מדגם. ממצאי הסקר, שהוצגו בכנס השנתי של האגודה לזכויות החולה בישראל, מציגים נתונים מדאיגים באשר למודעות הציבור לזכויותיו ובהתנהלות מול גופים שונים בתחום הבריאות.

הסקר, שנערך בקרב כ-520 נבדקים בגילאי 25 ומעלה, נועד לבדוק את מודעות הציבור לזכויותיו ואת הביטחון הבריאותי שחשים אזרחי מדינת ישראל ביחס לשירותי הבריאות והמידע שהם מקבלים מרשויות הבריאות בארץ.

הנתונים מעלים כי בעת צורך בקבלת טיפול רפואי, כ-72% מן המשיבים טענו כי אם יחלו במחלה קשה, אינם בטוחים כי יקבלו ממערכת הבריאות הציבורית את הטיפול הטוב והמועיל ביותר שיש בסל הבריאות.

עוד עולה כי כ- 61% ציינו שיש ברשותם מידע מועט על הזכויות במערכת הבריאות באופן כללי, וכ-20% השיבו כי אין ברשותם מידע כלל על הזכויות המגיעות להם במערכת הבריאות בישראל.  

בנוסף, דיווחו למעלה מ-80% מן המשיבים כי ברשותם מידע מועט, או אין מידע כלל, על האפשרות לבדוק את הזכאות לתרופות אשר נמצאות בסל הבריאות, ורק כחמישית מהמשיבים טענו כי ברשותם מידע רב. משיבים בעלה הכנסה נמוכה ציינו יותר כי אין ברשותם מידע כלל, בהשוואה למשיבים בעלי הכנסה ממוצעת, כך שככל שההכנסה נמוכה יותר הנגישות למידע רפואי קטנה יותר.

בנוסף למעלה ממחצית מן המשיבים ציינו כי ברשותם מידע מועט בנוגע למה נדרש מהצוות הרפואי לספר לפני חתימה על הסכמה לקבל טיפול או ניתוח (הסכמה מדעת) וקרוב ל-25% השיבו כי אין ברשותם מידע כלל בנושא, והם אינם מודעים לאפשרותם לשמוע מידע בנושא.

למעלה מ-50% מן המשיבים ציינו כי ברשותם מידע מועט בנוגע למי לפנות כאשר הזכויות במערכת הבריאות נפגעות, 37% השיבו כי אין ברשותם מידע כלל ורק אחוז נמוך במיוחד, כ- 11% מהמשיבים, אמרו כי ברשותם מידע רב.

גורמי פנייה לברור וקבלת מידע על הזכויות כמטופל במערכת הבריאות

גורם הפניה הגבוה ביותר אליו יפנו לברור וקבלת מידע על הזכויות כמטופל במערכת הבריאות הינו קופות החולים, האינטרנט נמצא כגורם הפניה השני ואילו במקום השלישי נצפתה התשובה “לא יודע”. גם כאן, ניתן לראות את חוסר הידע של הציבור בנוגע לגורמי קבלת המידע העומדים לרשותם.

עוד נמצא כי קרוב ל-50% מהמשיבים אינם מודעים לקיומו של בעל תפקיד אליו פונים במקרה וזקוקים לסיוע במימוש זכויות או בתלונה על שירות בקופות החולים ומשרד הבריאות, וכן מעל 50% אינם מודעים לקיומו של בעל תפקיד זה בבתי חולים. משיבים בעלי הכנסה נמוכה אינם מודעים לקיומו של בעל תפקיד זה בבתי החולים בצורה בולטת יותר, בהשוואה לבעלי הכנסה ממוצעת.

בהתייחס לעמדות בנושא טיפול הרופא ומערכת הבריאות הציבורית בשיתוף ההחלטות לגבי הטיפול, כ-70% מהמשיבים דיווחו כי היו מעוניינים שהרופא ישתף אותם יותר ממה שהוא משתף אותם היום.

יו”ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב: “מנתוני הסקר עולה כי הציבור אינו מודע לזכויות המגיעות לו וכפועל יוצא כנראה גם אינו פונה לממש אותן במקרים בהם הוא זכאי לכך. יתרה מזאת, הממצאים לפיהם רוב הציבור לא יודעים שקיימים גורמים רשמיים בקופות, במשרד הבריאות, ובבתי החולים היכולים לסייע בעת שקיימת בעיה מול מערכת הבריאות,  מחייב את משרד הבריאות וקופות החולים לפעול להגברת המודעות לקיומם באמצעים רגולטוריים וכמו כן בהקצאת תקציב לשם כך.

מנכ”לית האגודה, שירלי זילבר: “הסיסמא “ידע הוא כוח לבריאות” שמלווה את כל חודש נובמבר, חודש המודעות לזכויות החולה בישראל, מקבלת משנה תוקף בממצאי הסקר הנחשפים כעת. חודש המודעות לזכויות החולה בישראל מגיע לסיומו עם הצגת תוצאות הסקר, המציג ממצאים מטרידים שצריכים להדיר שינה ממקבלי ההחלטות בתחום הבריאות בישראל. חוסר האמון של הציבור הרחב במערכת הרפואית הציבורית בישראל, הוא בבחינת פחד קיומי לכל אזרח. על משרד הבריאות חלה החובה ללמוד את ממצאי הסקר ולספק ביטחון בריאותי לכל אזרח שחי במדינה בדגש על הנגשת המידע לציבור”.