שיעורי ההיארעות של מחלת לב כלילית בנורבגיה ירדו משמעותית במהלך 15 השנים האחרונות, עם ירידה של כשני-שליש עקב שינויים בגורמי סיכון הפיכים, דוגמת רמת פעילות, לחץ דם ופרופיל שומנים, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה חדש, שפורסמו ב-Circulation.
החוקרים מדווחים כי בין השנים 1995 עד 2010, שיעורי ההיארעות המתוקנים לגיל ומין של מחלת לב כלילית ירדו ב-3% בכל שנה. הירידה נבעה בעיקר מירידה דרמטית בשיעור המקרים של מוות לבבי פתאומי מחוץ לכותלי בית החולים עקב אוטם שריר הלב ואשפוזים בשל STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction).
עוד תועדה ירידה משמעותית בשיעור מקרי תמותה בקרב חולים שאושפזו בשל אוטם שריר הלב; ביחד, שינויים אלו בשיעורי ההיארעות הכוללים של מחלת לב כלילית ובשיעורי התמותה תרמו 43% ו-57%, בהתאמה, לירידה בשיעורי תמותה עקב מחלת לב כלילית ברחבי המדינה.
השינויים בגורמי הסיכון למחלת לב כלילית היו אחראיים ל-66% מהירידה שתועדה בשיעורי התמותה במאושפזים ולא-מאושפזים ובשיעורי מחלת לב כלילית, התורם החשוב ביותר היה ירידה ברמות כולסטרול.
ממצאים אלו מעידים כי שינויים ברמת האוכלוסיה ברמת גורמי הסיכון עשויים להשפיע רבות על הפחתת שיעורי אוטם שריר הלב באוכלוסיה. הקשר בין גורמי הסיכון ותמותה פתאומית מחוץ לכותלי בית החולים מעידה על מניעה ראשונית ע”י שינוי גורמי סיכון תשפיע על היארעות אוטם שריר הלב וגם על שיעור מקרי התמותה באוכלוסיה.
Circulation 2015
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!