מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Rheumatology International, עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה משלב Tofacitinib עם מתוטרקסט הינו הטיפול היעיל ביותר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של Tofacitinib במינון 5 ו-10 מ”ג, פעמיים ביום, או בשילוב עם מתוטרקסט, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה. מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת היעילות והבטיחות של Tofacitinib בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה נכללו במטה-אנליזה.
עשרה מחקרים אקראיים עם 4,867 חולים ענו על הקריטריונים להכללה בסקירה. החוקרים השלימו 21 השוואות, כולל 11 השוואות ישירות של שבע התערבויות. שיעורי תגובה לפי ACR20 היו גבוהים יותר משמעותית בקרב מטופלים ב- Tofacitinib במינון 10 מ”ג עם מתוטרקסט, בהשוואה למטופלים בפלסבו עם מתוטרקסט (יחס סיכויים של 7.56 ו-3.67, בהתאמה).
מניתוח סטטיסטי של הנתונים עלה כי עם משלב Tofacitinib במינון 10 מ”ג עם מתוטרקסט תועדה הסבירות הגבוהה ביותר לשמש כטיפול הטוב ביותר להשגת תגובה קלינית לפי מדד ACR20, לאחריו משלב Tofacitinib במינון 5 מ”ג עם מתוטרקסט, Adalimumab במינון 40 מ”ג עם מתוטרקסט, Tofacitinib במינון 10 מ”ג, Tofacitinib במינון 5 מ”ג, מתוטרקסט ופלסבו. מנגד, הבטיחות על-בסיס מספר הפסקות הטיפול עקב אירועים חריגים לא היה שונה משמעותית בין שבע קבוצות ההתערבות.
Tofacitinib במינונים של 5 ו-10 מ”ג, פעמיים ביום, בשילוב עם מתוטרקסט, הינה ההתערבות היעילה ביותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה ולא לווה בסיכון משמעותי להפסקות טיפול עקב אירועים חריגים.
Rheumatol Int. 2015 May 21
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!