משפחה

בנשאים של גנוטייפים הקשורים לסיכון מוגבר לאיגור טסיות טיפול ב-prasugrel (אפיאנט) לאחר STEMI מפחית הסיכון בהשוואה לקלופידוגרל (Pharmacogenomics J )

ממחקר המתפרסם ב-Pharmacogenomics J עולה כי במטופלים הנושאים את האללים של גנוטייפ CYP2C19*2 ו-ABCB1 TT  , הקשורים לסיכון מוגבר לסיבוכים איסכמיים לאחר טיפול כלילי מילעורי (PCI) , טיפול נוגד טסיות באמצעות prasugrel (אפיאנט, אלי-לילי)  הפגין עליונות בהשוואה לקלופידוגרל מבחינת רמת איגור טסיות.

המחברים מציינים ברגע שטיפול בנשאי אללים של ג’נוטייפ CYP2C19*2 ו-ABCB1 TT באמצעות קלופידוגרל קשור עם סיכון מוגבר לסיבוכים איסכמיים לאחר PCI . מטרת החוקרים הייתה לבחון אם אסטרטגיה פרמקוגנומית עבור מטופלים העוברים PCI בשל אוטם שריר הלב עם עליית מקטע ST (ובקיצור STEMI) עשוייה להשיג שיפור בפעילות נגד איגור טסיות. לצורך כך גוייסו 102 מטופלים שנבדקו להימצאות נשאות של אללים של גנוטייפים של  CYP2C19*2 ו- ABCB1 TT  ו-CYP2C19*17  . המטופלים עם האללים של הגנוטייפים CYP2C19*2 ו-ABCB1 TT  חולקו באופן אקראי לקבלת טיפול בפרסוגרל 10 מ”ג ליום, או טיפול במינון מוגבר בקלופידוגרל של 150 מ”ג ליום למשך 6 ימים ולאחר מכן 75 מ”ג ליום.

יעד המחקר המרכזי היה שיעור המטופלים הנשאים הנמצאים בסיכון גבוה המדגימים רמה גבוהה של איגור טסיות (HPR) תחת הטיפול , סמן הקשור עם סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולרים, לאחר חודש אחד.

החוקרים מדווחים כי 57.8% מהמשתתפים זוהו כנשאים של לפחות רכיב אחד המעלה את הסיכון. הטיפול בפרסוגרל הפחית באופן משמעותי ומובהק את ה- HPR בהשוואה לקלופידוגרל באמצעות הורדת תגובת יחידות P2Y (בקיצור PRU) של מעל סף של 234 יח’ (0 תחת  לעומת   24.1% ,  P=0.0046) ושל PRU מעל 208 יח’ (3.3% לעומת 34.5% ,  P=0.0025 ).

החוקרים מציינים כי הרגישות והסגוליות של זיהוי האללים של הגנוטייפים המצויינים לעיל היו גבוהים ועמדו על שיעורים של בין 95% ל-100% .

רגרסיה לוגיסטית שבוצעה על הנתונים אישרה כי הנשאות היוותה גורם חיזוי חזק ל-HPR (סיכון יחסי של פי 6.58, בטווח 1.23-24.92, P=0.03 ) . החוקרים קובעים כי זיהוי בו זמנית של שלושת הואריאנטים הגנטיים במטופלים עם STEMI העוברים PCI אפשרי ומעשי ליד מיטת המטופל. כמו כן, מבין המטופלים שנמצאו עם ואריאנטיים הקשורים לסיכון מוגבר ל-HPR , הטיפול בפרסוגרל הראה עליונות על פני קלופידוגרל במינונים מוגברים בהפחתת HPR .

Pharmacogenomics J.2015 Apr 7. doi: 10.1038/tpj.2015.17.

הערת המערכת: מכיוון שהנשאות של הגנוטייפים הללו אינה נדירה במיוחד , נראה שיהיה זה נכון להשתמש באסטרטגיה פרמקוגנומית זו עבור מטופלים שיש כוונה ראשונית לטפל בהם באמצעות קלופידוגרל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה