משפחה

רמות נמוכות של ויטמין D קשורות לנפח גדול יותר של אוטם מוחי ותוצאות תפקודיות גרועות יותר (ICS 2015)

רמות נמוכות של ויטמין D קשורות עם נפח גדול יותר של אוטם מוחי ותוצאות תפקודיות גרועות יותר במטופלים שעברו שבץ איסכמי, כך לפי מחקר חדש שהוצג בכנס השבץ הבינ”ל (ISC) .

החוקרים מצאו שמטופלים עם רמות ויטמין D של מתחת ל-30 נ”ג/מ”ל היו עם נפח אוטם כפול מאלה שהיו עם רמות גבוהות יותר , ועם סיכון גדול יותר לתלות תפקודית לאחר 3 חודשים.

החוקרים ציינו ברקע כי מחקרי מבוססי אוכלוסיה הראו קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D ושבץ. בנוסף, ויטמין D משפיע על גורמי סיכון אחרים לשבץ כמו יתר לחץ דם וסוכרת.

במחקר הנוכחי החוקרים בחנו אם קיים קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D , שנדד ע”י ריכוז

ה- 25OHD לנפחים של אוטם, או למצב תפקודי לאחר 3 חודשים ממועד אירוע השבץ. בנוסף, החוקרים ביקשו לראות אם קיימת השפעה כלשהיא של רמות ויטמין D על סוג השבץ, וכן אם זמן מדידת רמות ויטמין D משפיע על הקשר.

החוקרים ניתחו באופן רטרוספקטיבי מטופלים עוקבים עם שבץ איסכמי אקוטי שעברו הערכה מינואר 2013 ועד ינואר 2014 במרכז הרפואי בו טופלו. כל המטופלים (96) היו עם שבץ איסכמי מאושר ע”י MRI . הגיל החציוני היה 73 ו-45% מהמטופלים היו נשים. רמות ויטמין D נבדקו בתוך 12 חודשים מאירוע השבץ.  גורמים דמוגרפיים הקשורים עם רמות נורמליות של ויטמין D שהוגדר כגדול מ-30 נ”ג/ד”ל , במטופלים אלה היו גיל מבוגר, שבץ תסחיפי, פירפור פרוזדורים ואי עישון או צריכת יתר של אלכוהול.

נעשה שימוב בניתוחי רגרסיה ליניארית ולוגיסטית במטרה לבחון אם ויטמין D מהווה גורם בלתי תלוי לנפח האוטם ולתוצאה תפקודית גרועה (שהוגדרה בסקאלת רנקין (mRS)  מעל 2-90 ).

החוקרים מצאו שמטופלים עם רמות נמוכות של ויטמין D היו עם נפח אוטם כפול בהשוואה לאלה עם רמות נורמליות : 17 מ”ל מול 8 מ”ל (P= .01). היחסים היו דומים גם לפי סוגי שבץ, עם קשר מובהק בשבץ לקונרי, אך קשר לא מובהק לשבץ שאינו לקונרי ( P= .072) .

המובהקות של הקשר בין רמות ויטמין D לבין נפח האוטם הייתה מקסימלית במטופלים אשר מדידת הערכים הייתה בתוך שבועיים ממועד השבץ, כשאצלם נמצא קשר של נפח אוטם גדול פי 4  באלו שרמות הויטמין D הייתה קטנה מהנורמה (P= .05).  כאשר הרמות שנמדדו היו בעיתוי רחוק יותר (מעל שבועיים ממועד השבץ) לא היה קשר מובהק בין רמות ויטמין D ונפח האוטם.

בנוסף, מטופלים עם רמות נמוכות בסרום של 25OHD נטו יותר לציוני mRS מעל 2, היינו תלות תפקודית כלשהי. הסיכון לתוצאה תפקודית גרועה לאחר 90 יום עלה כמעט פי 2 לכל 10 נ”ג/נ”ל ריכוז נמוך יותר של ויטמין D , עם סיכון של פי 2.11 (בטווח 1.00-4.42) לכל 10 נ”ג/מ”ל.

החוקרים מסכמים כי אמנם עדיין מוקדם מידי להמליץ על צריכת תוספי ויטמין D למטופלים בסיכון לשבץ, אך נראה שזו יכולה להיות גישה רציונלית לבדוק רמות אלה במטופלים בסיכון גבוה במיוחד (במיוחד אולי לאחר אירוע קודם) ולשלב כחלק מהמניעה השניונית גם תוספי ויטמין D .

International Stroke Conference (ISC) 2015. Abstract W MP62. Presented February 11, 2015.

לדיווח במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה