למעלה מעשרה אחוזים מהתגובות האלרגיות בילדים עם אלרגיה מוכרת למזון הם תוצאה של חשיפה מכוונת של המטפלים בילד למזון האלרגני , כך לפי מחקר חדש שממצאיו פורסמו במפגש השנתי של האקדמיה האמריקאית לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה (AAAAI).
למרות שברב המקרים ההורים מעידים שהחשיפה והאכילה נעשו בשוגג על ידי הילד, החוקרים חושבים אחרת.. החוקרים בחנו קרוב ל-1200 מקרים של תגובות אלרגיות שדווחו על ידי 512 משפחות לאורך שלוש שנים: רב התגובות האלרגניות היו לחלב, ביצים או אגוזים, ולמעלה ממחצית מהמשפחות דיווחו על יותר מתגובה אחת לאורך המחקר. לאחר שניתחו את פרטי ונסיבות המקרים בהם דווח על תגובה אלרגית, כמו למשל מתי וכיצד אירעה החשיפה לאלרגן, איזו תגובה אלרגית חווה הילד וכיצד טופלה, הם הגיעו למסקנה כי כ-11% מהמקרים החשיפה לאלרגן היתה מכוונת. בהסתמך על המידע שאספו, וכן על מידע על חשיפות מכוונות אחרות שזוהו בסקירה רטרוספקטיבית, החוקרים פיתחו שאלון שנועד לחקור מהי המוטיבציה מאחורי חשיפה מכוונת. באמצעות השאלון החוקרים זיהו חשיפות מכוונות ב-40 מהמשפחות (מתוך 52). הם מצאו כי המזון האלרגני ניתן על ידי האם לילד ב-64 אחוז מהמקרים, על ידי האב ב-21 אחוז מהמקרים, על ידי הסבתות ב-14% מהמקרים ועל ידי מטפלים אחרים רק ב-2 אחוזים מהמקרים.
כשנשאלו מדוע נתנו בכוונה לילד מזון שהוא אלרגי אליו, קרוב למחצית מן המשיבים הסבירו כי חשבו כי כמות קטנה של האלרגן לא תגרום לתגובה אלרגית ולמעלה מ-40 אחוזים טענו שרק רצו לבדוק אם האלרגיה נפתרה. רבים מהמשיבים טענו כי הילד לא הגיב לאלרגן כלל כשנחשף אליו בעבר או שהתגובה לאלרגן היתה מתונה לדעתם ולא משמעותית, וכרבע מהם אמרו כי חשבו שחשיפה למעט מהאלרגן תסייע לסיום הרגישות האלרגית. כמה מן ההורים רצו לחשוף את הילד לאלרגן לפני בדיקת אלרגיה מתכוננת, וכ-15 אחוז מההורים/מטפלים פשוט חשבו שאבחנת האלרגיה היתה שגויה.
לדברי החוקרים, יש צורך להסביר להורים טוב יותר כי גם כמות קטנה של האלרגן עשויה לגרום לתגובה אלרגית חריפה. כמו כן, להבחין עבורם בין היכולת של הילד לסבול צריכה של חלב או ביצים אפויות לעומת חלב לא מחומם למשל, וכי בכל מקרה של ספק הם צריכים להוועץ עם הרופא/ה המומחה או המטפל/ת. על אף שמקרי התמותה מאלרגיה למזון לא שכיחים, כמעט כל המקרים מדובר במטופלים אסמתיים, כך שלתגובה האלרגית עשויות להיות השלכות חמורות. ילד שהוא אלרגי ואסמתי, או סובל מאלרגיה לבוטנים, אגוזים או לפירות ים, יקבל תמיד מרשם לאפי-פן, כך שההורים אמורים להבין כי הסיכון מהחשיפה לאלרגן עלולה להיות מסכנת חיים. בבסיסה של חשיפה מכוונת עומדת כנראה תחושת התסכול מהמצב, מאחר שההורה מעוניין שחיי ילדיו יהיו פשוטים ונורמלים ככל האפשר, וגם חייו שלהם.
החוקרים חושבים שככל הנראה המצב אף חמור יותר משעלה מן השאלונים שערכו, וכי רבות מהחשיפות המכוונות לא מדווחות כלל, בעיקר במקרים חמורים פחות, בהם התגובה האלרגית עליה דיווחה המשפחה היתה מתונה. כמו כן, יש סיכוי סביר שמשפחות רבות העדיפו פשוט שלא לדווח על החשיפה המכוונת ולטפול את האשמה על הילד שאכל מאחורי גבם או על אח קטן או חבר שהגיש לו מזון אלרגני.
לדברי ראש הועדה של התכנית המדעית של AAAAI, אין כיום דרך בטוחה לבדוק אלרגיה למזון באדם או ילד שהגיב בתגובה אלרגית חריפה למזון מסוים בלי להיעזר ברופא, ויש להסביר להורים כי לא כדאי לבצע בדיקות רגישות למזון בבית באופן עצמאי. גם אם הילד אכל בטעות מזוון אלרגני שהוא הצליח לסבול, בדיקות המשך לסבילות למזון צריכות להעשות במרפאה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!