אף על פי שלתרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות פרופיל בטיחות טוב יותר מתרופות אנטי-פסיכוטיות קונבנציונאליות, הסיכון ל- Tardive Dyskinesia נותר למעשה זהה, כך עולה מהמחקר הפרוספקטיבי הראשון להערכת הנושא, שתוצאותיו פורסמו ב-Journal of Clinical Psychiatry.
החוקרים מציינים בעקבות מחקרים קודמים שתמכו בבטיחות היחסית של דור התרופות החדש, רופאים אימצו תרופות אנטי-פסיכוטיות דוגמת Aripiprazole, Olanzapine (זיפרקסה) ו-Quetiapine (סרוקואל) לטיפול בהפרעות הרבה מעבר לסכיזופרניה, שהיא ההתוויה הקלאסית ועדיין הנפוצה ביותר לנטילת תרופות אלו.
החוקרים כותבים כי מחקרים שהדגימו סיכון נמוך ל- Tardive Dyskinesia עם תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות לא תוכננו היטב. אט אט התפוגגו כל היתרונות שאפיינו את התרופות האטיפיות, דוגמת פחות תופעות לוואי קוגניטיביות, יעילות טובה יותר וסיכון נמוך יותר להפרעות תנועה, ולא נותרה הצדקה רבה לעלות הגבוהה שלהן.
היתרון מבחינת Tardive Dyskinesia היה היתרון הבולט ביותר שנותר עם משפחת תרופות זו, כנגד מתחריה. הגורם לכך היה האופי הירוד של המחקרים ששימשו כבסיס ליתרון זה מלכתחילה.
במחקר הנוכחי החוקרים התמקדו באבחנה של Tardive Dyskinesia. הם מציינים כי סימנים אקסטרה-פירמידאליים, דוגמת אקתיזיה ורעד פרקינסוני נפוצים בשלושת החודשים הראשונים לטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות. הפרעות אלו לרוב ניתנות לטיפול, אך לעיתים עלולות לבלבל עם Tardive Dyskinesia שהיא חמורה יותר. באופן כללי, מרבית התרופות האנטי-פסיכוטיות האטיפיות אכן גורמות לפחות סימנים אקסטרה-פירמידאליים בתקופה המוקדמת, ונותר הרושם כי שכיחות Tardive Dyskinesia נמוכה יותר כאשר לא מתבססים על קריטריונים מדויקים להגדרה.
כל המשתתפים במחקר נטלו תרופות אנטי-פסיכוטיות למשך לפחות שלושה חודשים, ולא סבלו ממחלה נוירולוגית אחרת שהייתה עשויה להקשות על אבחנת Tardive Dyskinesia. חולים הוצאו מהמחקר במידה ואובחנה Tardive Dyskinesia בהערכה הראשונית, או במקרים בהם האבחנה נקבעה בעבר, ובסופו של דבר נותרו 352 חולים בסיכון, בהם נערכה בדיקת AIMS (Abnormal Involuntary Movement Scale( פעמיים בכל ביקור, עם שישה חודשי מעקב.
משקיפים שהוכשרו במיוחד להערכת החולים זיהו 52 מקרים של Tardive Dyskinesia, שתורגמו לסיכון של 19.7% במהלך 3.9 שנים.
מרבית החולים נחשפו בעבר לתרופות אנטי-פסיכוטיות קונבנציונאליות. במודל סטטיסטי מצאו החוקרים כי נטילת תרופות אטיפיות בלבד לוותה בסיכון יחסי נמוך בשליש, בהשוואה לטיפול בתרופות קונבנציונאליות בלבד (RR=0.68). בחולים שנטלו את שתי משפחות התרופות תועד סיכון יחסי כפול ל- Tardive Dyskinesia (RR=1.85).
בקרב חולים שקיבלו מרשם לטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות בשל הפרעות במצב הרוח, תועד סיכון יחסי נמוך יותר משמעותית ל- Tardive Dyskinesia, בהשוואה לחולי סכיזופרניה (RR=0.15 לעומת RR=0.97).
מחקרים קודמים עקבו אחר חולים למשך תקופת זמן קצרה יותר, כאשר במחקר הנוכחי המעקב הגיע לעיתים לעד ארבע שנים. המחקרים המוקדמים דיווחו על שיעורים נמוכים משמעותית של Tardive Dyskinesia. בהשוואה למחקר שנערך בשנות השמונים של המאה הקודמת, לא נמצא הבדל מובהק בשיעורי Tardive Dyskinesia בין חולי סכיזופרניה שנטלו תרופות אטיפיות כיום, לעומת אלו שנטלו תרופות קונבנציונאליות במדגם המוקדם יותר.
החוקרים מאמינים כי מדובר בחדשות רעות עבור המטופלים, הם היו רוצים שלתרופות החדשות יהיה את היתרון האמור, ומוסיפים כי חשוב שהרופאים המטפלים יכירו את הסיכונים של התרופות עליהם הם ממליצים.
J Clin Psychiatry 2010
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!