משפחה

סקירה מתמשכת של הבטיחות הקרדיווסקולארית של Avandia (מתוך הודעת ה-FDA)

FDA

ה-FDA (Food and Drug Administration) עורך סקירה של ממצאי מחקר RECORD (Rosiglitazone Evaluation for Cardiovascular Outcomes and Regulation of Glycemia in Diabetes), שהוגשו באוגוסט 2009. מחקר RECORD הוא מחקר קליני גדול, ארוך-טווח, להערכת הסיכונים הקרדיווסקולאריים הכרוכים בטיפול ב-Avandia (Rosiglitazone), המשמשת לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2.

בנוסף למחקר RECORD, פורסמו מספר מחקרים תצפיתיים נוספים להערכת הבטיחות הקרדיווסקולארית של Rosiglitazone. ה-FDA עורך סקירה של ממצאים אלו על-בסיס מתמשך.

כעת עורכים ב-FDA סקירה של הנתונים ממחקר RECORD שהסתיים, ובוחנים מחקרים נוספים. מדובר בעבודה מתמשכת, ולא פורסמו הנחיות או המלצות חדשות בנוגע לשימוש ב- Rosiglitazone בטיפול בסוכרת מסוג 2 בשלב זה.

לאחר שה-FDA ישלים את סקירת הנתונים ממחקר RECORD, הסוכנות תציג את מכלול נתוני הבטיחות הקרדיווסקולארית של Rosiglitazone בפגישה משותפת של Endocrinologic and Metabolic Drugs Advisory Committee ו-Drug Safety and Risk Management Advisory Committee ביולי 2010. באותו כנס, הועידה המייעצת תספק הערכה מעודכנת של הסיכון והתועלת במתן Rosiglitazone לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2.

במקרים בהם מרשם לטיפול ב- Rosiglitazone, על אנשי הצוות הרפואי לעקוב אחר ההמלצות המקובלות לטיפול בתרופה. על החולים להמשיך בנטילת הטיפול ב- Rosiglitazone עד להוראה רפואית להפסיק את הטיפול. על מטופלים החוששים מפני הסיכונים האפשריים הקשורים בטיפול ב- Rosiglitazone לדון בנושא עם אנשי הצוות הרפואי.

בשנת 2007 ה-FDA פרסם אזהרת בטיחות בה הודיע לציבור על הקשר האפשרי בין נטילת Rosiglitazone ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר. הסוכנות פנתה לייעוץ ממומחים חיצוניים במפגש משותף של FDA Endocrinologic and Metabolic Drugs Advisory Committee ו-Drug Safety and Risk Management Advisory Committee, שנערך ב-30 ביולי 2007. נתוני מחקר RECORD מהווים את האינפורמציה החדשה היחידה ממחקר אקראי ומבוקר להערכת Rosiglitazone, שהתקבל לידי ה-FDA מאז ההודעות בשנת 2007.

מחקר RECORD נועד להעריך את הבטיחות הקרדיווסקולארית של Rosiglitazone, בהתאם להנחיות ה-FDA מדצמבר 2008 (Guidance for Industry), בהן התבקשו חברות המפתחות טיפולים חדשים לסוכרת להקפיד על מבנה המחקר כך שיכלול הערכה של הבטיחות הקרדיווסקולארית. מחקר RECORD ייבחן בהקשר של הנחיות אלו.

מידע נוסף לצוותים הרפואיים

להלן המלצות ה-FDA לצוותים הרפואיים:

·         יש לעקוב אחר ההמלצות בהתוויות הטיפול בעת מתן מרשם לטיפול ב-Rosiglitazone . אלו כוללות אזהרה (Box Warning) לפיה:

o        קיימת התווית-נגד לטיפול ב-Rosiglitazone בחולים עם אי-ספיקת לב בדרגה III או IV לפי סיווג NYHA.

o        Rosiglitazone גורם לאי-ספיקת לב או מוביל להחמרת אי-ספיקת לב בחלק מהחולים. על המטפלים לעקוב אחר סימנים ותסמינים של אי-ספיקת (כולל עלייה מהירה במשקל, קשיי נשימה, ו/או נפיחות) לאחר התחלת טיפול ולאחר העלאת מינון Rosiglitazone. במידה ומופיעים סימנים ותסמינים של אי-ספיקת לב, יש לטפל בהתאם באי-ספיקת לב, ולשקול הפסקת טיפול ב- Rosiglitazone או הפחתת מינון של התרופה.

o        העדויות הזמינות בנוגע לקשר בין טיפול ב-Rosiglitazone ובין הסיכון לאיסכמיה לבבית אינן חד-משמעיות. מטה-אנליזה שכללה 42 מחקרים קליניים (במשך ממוצע של 6 חודשים; עם 14,237 חולים), שמרביתם ערכו השוואה בין Rosiglitazone ובין פלסבו, מצאה קשר בין טיפול ב- Rosiglitazone ובין סיכון מוגבר לאיסכמיה של שריר הלב (כולל אנגינה או התקפי לב). שלושה מחקרים אחרים (במשך ממוצע של 41 חודשים; עם 14,067 חולים), בהם נערכה השוואה בין Rosiglitazone ובין תרופות פומיות אחרות לטיפול בסוכרת או פלסבו, לא אישרו או שללו את הסיכון הנ”ל. מחקר RECORD שהושלם לאחרונה, ונבחן כיום ע”י אנשי ה-FDA, הוא אחד מאותם שלושה מחקרים.

·         יש לדון עם החולים בנושא הסיכונים הכרוכים בטיפול ב-Rosiglitazone , תוך התייחסות לתועלת הקלינית של Rosiglitazone, מאזני סיכון/תועלת של תרופות אחרות לטיפול בסוכרת, והסיכונים הקשורים באיזון ירוד של רמות הסוכר בדם.

·         יש לדון עם החולים בנושא חשיבות ההיענות לטיפול התרופתי בסוכרת.

·         יש לדווח ל-FDA על כל תופעות לוואי הקשורות בנטילת Rosiglitazone.

סיכום הנתונים

מחקר RECORD ערך השוואה של הבטיחות הקרדיווסקולארית, בין 2,200 חולים עם סוכרת מסוג 2, שנטלו Rosiglitazone עם תרופות אחרות לטיפול בסוכרת (Metformin או תרופה ממשפחת Sulfonylurea) ובין 2,227 חולים שנטלו Metformin ותרופה ממשפחת Sulfonylurea.

החולים שלקחו חלק במחקר נותרו במעקב למשך 5.5 שנים, בממוצע. יעד הסיום העיקרי של המחקר כלל תמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים על-רקע סיבות קרדיווסקולאריות. יעדי סיום משניים של המחקר כללו יעד סיום משולב של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (תמותה קרדיווסקולארית, התקף לב, או שבץ). כל יעדי הסיום הקרדיווסקולאריים נקבעו ע”י צוות קרדיולוגים שלא היו מודעים לטיפול שניתן לכל חולה, ואילו חולים טופלו ב- Rosiglitazone.

מתוצאות המחקר עולה כי אין הבדל ביעד הסיום העיקרי בין קבוצת המטופלים ב- Rosiglitazone (Hazard Ratio = 0.99,  95% CI = 0.85-1.16), ובין טיפול משולב ב-Metformin ותרופה ממשפחת Sulfonylurea. בנוסף, לא תועדו הבדלים מובהקים בטיפול באף אחד מיעד הסיום המשניים, פרט לעליה בשיעור האוטמים הלבביים, שהיא תופעת לוואי מוכרת-היטב של תרופות ממשפחת זו, כולל Actos (Pioglitazone). העלייה בסיכון לאוטם לבבי עולה בקנה אחד עם האזהרות המופיעות בעלוני התרופה.

ממצאי מחקר RECORD פורסמו במהדורת יוני 2009 של Lancet.

מתוך הודעת ה-FDA

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה