משפחה

קשר בין גאוט ובין סיכון מוגבר לאוטם לבבי בנשים מבוגרות (מתוך Annals of the Rheumatic Diseases)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-2 בפברואר 2010 ב- Annals of the Rheumatic Diseases, עולה כי לחולות גאוט ללא סיפור קודם של מחלת לב איסכמית נמצא סיכון גבוה ב-40% לאוטם לבבי לאחר 7 שנות מעקב, בהשוואה לנשים ללא גאוט.

החוקרים כותבים כי עבודות קודמות התמקדו בקשר בין גאוט וסיכון קרדיווסקולארי בגברים. עם זאת, הם מציינים כי היקף הסיכון עלול להיות גבוה יותר בנשים מאשר בגברים. לדבריהם, זהו המחקר הראשון שמצא כי גאוט הינו גורם סיכון בלתי תלוי למחלת לב כלילית בנשים, בדומה לתצפיות קודמות בגברים.

החוקרים השוו את שיעורי ההיארעות של אוטם לבבי בקרב 9,642 משתתפים הסובלים מגאוט ו-48,210 מקרי ביקורת ממאגר נתוני ה- British Columbia Linked Health Database. לאחר חציון מעקב של 7 שנים נמצא כי 3,268 משתתפים סבלו מאוטם לבבי, מהם 996 נשים. החוקרים מדווחים כי הסיכון היחסי לאוטם פטאלי ולא-פטאלי היה גבוה יותר בקרב נשים וגברים הסובלים מגאוט, בהשוואה למשתתפים ללא גאוט, וכי הסיכון היה גבוה יותר בנשים. ההבדלים בין הקבוצות נותרו מובהקים סטטיסטית גם לאחר תקנון לגיל, מחלות רקע ושימוש בתרופות מרשם. הסיכון היחסי לאוטם לבבי בחולי גאוט (בצירוף רווח בר-סמך בדרגת ביטחון של 95%) מוצג בטבלה הבאה:





















נשים


גברים


אוטם לבבי לא-פטאלי


1.41 (1.191.67)


1.11 (0.981.25)


אוטם לבבי פטאלי


1.33 (0.991.78)


1.10 (0.881.38)


כל מקרי האוטם הלבבי


1.39 (1.201.61)


1.11 (0.991.23)


החוקרים מציינים כי הסיכון הגבוה יותר לאוטם לבבי בקרב נשים לעומת גברים היה מובהק סטטיסטית כשנבדקו כל מקרי האוטם הלבבי וכן מקרי האוטם הלא-פטאלי, אך לא מקרי האוטם הפטאלי.

הם מסבירים כי מחלת הגאוט מתפתחת כתוצאה מרמות גבוהות של חומצה אורית, שמתגבשת במפרקים וברקמות הסמוכות. לדבריהם, הקשר בין גאוט ובין מחלת לב כלילית עשוי להיות קשור להשפעה של היפראוריצמיה על שגשוג תאי השריר החלק ודלקת, וכן על היצמדות ואגרגציית טסיות. הם מוסיפים כי בגברים מוצאים לרוב רמות גבוהות יותר של חומצה אורית בהשוואה לנשים, אם כי בנשים סביב המנופאוזה חלה עלייה ברמות החומצה האורית. לפיכך, למרות שהרמות האבסולוטיות עשויות להיות דומות בגברים ונשים, בנשים חלה “החמרה יחסית” ברמת החומצה האורית בדם, שעלולה להוביל להפרעה פיזיולוגית משמעותית יותר בנשים, לעומת גברים.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי יש לטפל באגרסיביות בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים בנשים וגברים הסובלים מגאוט.

Ann Rheum Dis 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה