האם טיפוס הרים מעלה את הסיכון לנפיחות של הקרנית? (מתוך Arch Ophthalmol)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת פברואר של Archives of Ophthalmology עולה כי טיפוס הרים מלווה בנפיחות של הקרנית בעת העלייה לגובה, אך בגובה של עד 6300 מטרים, אין פגיעה בחדות הראייה. בנוסף, הנפיחות חולפת במהירות עם הירידה מההר.

מהתוצאות עולה כי הנפיחות נובעת מהירידה בריוויון החמצן במהלך העלייה לגובה וכי עלייה איטית יותר מפחיתה את הנפיחות.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של טיפוס לגובה על CCT (Central Corneal Thickness), על-בסיס הנתונים מטיפוס על הר Muztagh Ata (המתנשא לגובה של 7546 מטרים) בסין.

28 מטפסי הרים הסכימו להשתתף במחקר, והם חולקו באקראי לשני פרופילים לעלייה בגובה, עם זמן שונה לטיפוס לגובה לפני שעברו מהמחנה הבסיסי למחנה השני בגובה 6265 מטרים. מדידות CCT נערכו בגובה של 490 מטרים, 4497 מטרים, 5533 מטרים ו-6265 מטרים.

בשתי הקבוצות תועדה עליה במדדי CCT עם הטיפוס לגובה, אך בקבוצה השנייה, לה היו 11 ימים לטיפוס לגובה, תועדה נפיחות פחות בולטת בהשוואה לקבוצה השנייה, לה היו 7 ימים לטיפוס.

החוקרים תיעדו עלייה ממוצעת מ-537 ל-572 מיקרומטרים בעובי שכבת הקרנית בקבוצה 1, ועליה מ-534 ל-563 מיקרומטרים בקבוצה 2 (p=0.048).

בנוסף, החוקרים מצאו כי לאחר תקנון לריוויון החמצן וגיל, נמצא קשר ישיר בין CCT ובין התפתחות תסמינים של מחלת גבהים חריפה.

Arch Ophthalmol 2010;128:184-189

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן