משפחה

לטיפול ב-Clozapine ו-Risperidone סיכון לבבי דומה בחולי סכיזופרניה (מתוך Journal of Clinical Psychiatry)

בחולים עם סכיזופרניה, מתן Clozapine (לפונקס) אינו מביא לעלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה ל-Risperidone (ריספרדל), זאת למרות הבדלים ידועים בפרופיל הסיכון הקרדיו-מטבולי בין שתי התרופות האנטי-פסיכוטיות הללו.

החוקרים מסבירים כי גורמים רבים עשויים להגדיל את הסיכון לתמותה מוקדמת בקרב חולי סכיזופרניה., והיקף התרומה של תרופות אנטי-פסיכוטיות לסיכון זה עדיין אינו-ידוע.

במאמר שפורסם במהדורת ינואר של Journal of Clinical Psychiatry כותבים החוקרים כי למרות העדיפות המוכחת של Clozapine על Risperidone בטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, Clozapine מביא לעליה משמעותית במשקל הגוף, ועשוי להגדיל את הסיכון לסוכרת והפרעות מטבוליות אחרות.

במסגרת המאמר החוקרים השוו את שיעורי התמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית במדגם של חולים שטופלו ב- Clozapine (n=1084) וקבוצה תואמת של חולים שלא נחשפו ל- Clozapine וטופלו במקום זאת ב-Risperidone (n=602).

במהלך תקופת מעקב של 6-10 שנים (1994-2004), נרשמו 136 מקרי תמותה, כולל 43 מקרי תמותה על רקע מחלה קרדיווסקולארית.

החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בסיכון לתמותה, במיוחד באוכלוסיה שהחלה בטיפול התרופתי לפני גיל 55 שנים. לאחר חמש שנים, שיעורי התמותה עקב תחלואה קרדיווסקולארית בחולים מתחת לגיל 55 בעת התחלת הטיפול התרופתי, עמדה על 1.1% בקבוצת המטופלים ב- Clozapine, לעומת 1.0% בקבוצת הטיפול ב-Risperidone; לאחר עשר שנים, השיעורים עמדו על 2.7% ו-2.8%, בהתאמה.

החוקרים זיהו עליה מסוימת בסיכון לתמותה עם Clozapine בחולים שטופלו ב- Clozapine לאחר גיל 55 שנים, אך קבוצת גיל זו כללה מספר קטן של משתתפים, ודרושים מחקרים גדולים יותר.

באופן ספציפי, בחולים שהחלון בטיפול התרופתי בגיל 55 ומעלה, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית עמדו על 8.5% עם Clozapine ו-3.6% עם Risperidone לאחר חמש שנים, ו-16.0% ו-5.7%, בהתאמה, לאחר עשר שנים (p=0.144).

החוקרים סבורים כי Clozapine עודנו אפשרות ויאבילית לטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, במיוחד בחולים מתחת לגיל 55 שנים. הממצאים הנוכחיים מאשרים כי בחולי סכיזופרניה סיכון גבוה יותר לתמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

במרילנד, מקום עבודתם של החוקרים, הסיכון לתמותה על-רקע קרדיווסקולארי בחולים עם סכיזופרניה היה גבוה פי 4.0, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וההבדל בולט במיוחד בנשים, להן סיכון גבוה פי 6.2, בהשוואה לסיכון באוכלוסיה הכללית.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה