משפחה

הבטיחות הקרדיווסקולארית של תרופות אנטיכולינרגיות בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (מתוך Chest)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון ינואר 2010 של ה-Chest פורסמו 2 מחקרים שבדקו את הבטיחות הקרדיווסקולארית של תרופות אנטיכולינרגיות, בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (chronic obstructive pulmonary disease, COPD). מהתוצאות עולה כי לא נמצא קשר בין מתן Tiotropium (ספיריבה) ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר, אך נמצא קשר בין Ipratropium Bromide (אירובנט) ובין עליה קלה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים.

החוקרים כותבים כי מזה מספר שנים עלו דאגות באשר לבטיחות הקרדיווסקולארית של תרופות אנטיכולינרגיות הניתנות בשאיפה לחולי COPD, למרות הספיגה הסיסטמית המוגבלת של התרופות.

המחקר הראשון העריך את הבטיחות הקרדיווסקולארית של Ipratropium Bromide. החוקרים בדקו נתונים ממאגר ה- US Veteran’s Health Administration, על 82,717 משתתפים שאובחנו כסובלים מ-COPD בשנים 1998-2002. 60% מהמשתתפים קיבלו טיפול אנטיכולינרגי במהלך תקופת המחקר, רובם ב-Ipratropium Bromide, והחוקרים עקבו אחר המשתתפים עד לאשפוז הראשון בשל אירוע קרדיווסקולארי, מוות או עד לסיום המחקר, בספטמבר 2004. יעד המחקר העיקרי כלל אשפוז בשל תסמונת כלילית חריפה, אי ספיקת לב או הפרעות קצב, והחוקרים בדקו את הקשר שבין החשיפה המצטברת לתרופות אנטיכולינרגיות בשנה האחרונה (ע”פ תקופות בנות 30 ימי שימוש ב-Ipratropium Bromide) ובין הסיכון הקרדיווסקולארי.

מתוצאות המחקר עולה כי במהלך מעקב שכלל 274,025 שנות אדם, התרחשו 6,234 אירועים קרדיווסקולאריים, עם שיעור של 2.2 אירועים ל-100 שנות אדם. האירוע הקרדיווסקולארי השכיח ביותר היה אי ספיקת לב (44%), והחוקרים מציינים כי 75% מהמשתתפים סבלו מגורם סיכון לבבי אחד לפחות בעת ההצטרפות למחקר.

במחקר נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין שימוש בתרופה אנטיכולינרגית בשאיפה ב-6 החודשים האחרונים, ובין סיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולארי. בהשוואה למשתתפים שלא נטלו תרופה אנטיכולינרגית בשנה האחרונה, במשתתפים עם חשיפה לתרופה אנטיכולינרגית ב-6 החודשים האחרונים נמצא סיכון קרדיווסקולארי מוגבר. במשתתפים עם חשיפה המקבילה לעד 4 תקופות בנות 30 ימי טיפול בתרופה אנטיכולינרגית נצפה יחס סיכון של 1.4 (95% CI 1.3-1.51), ובמשתתפים עם חשיפה גבוהה מ-4 תקופות טיפול נצפה יחס סיכון של 1.23 (95% CI 1.13-1.36). החוקרים מציינים כי לא נמצא קשר בין טיפול אנטיכולינרגי לפני יותר מ-6 חודשים, ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר.

לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי נמצא קשר בין טיפול לאחרונה ב-Ipratropium Bromide ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר. הם מדגישים כי המחקר לא בדק את היתרונות של הטיפול ב-Ipratropium, וממליצים לשקול את הסיכון המוגבר שנצפה מול היתרונות האפשריים של הטיפול.

המחקר השני העריך את הבטיחות הקרדיווסקולארית של Tiotropium. החוקרים בדקו נתונים ממאגר נתוני הבטיחות ממחקרים קליניים על Tiotropium, הכולל גם נתונים ממחקר ה-UPLIFT רחב ההיקף, שהינו מחקר אקראי מבוקר שפורסם בשנת 2008. המחקרים שנכללו בעבודה הנוכחית היו מחקרים אקראיים מבוקרים באמצעות פלסבו, שנמשכו 4 שבועות לפחות. יעד המחקר העיקרי היה שילוב של אירועים קרדיווסקולאריים.

החוקרים מדווחים כי נמצאו 30 מחקרים מתאימים, שכללו 19,545 משתתפים (8,699 קיבלו פלסבו ו-10,846 קיבלו Tiotropium), עם 13,146 שנות אדם של חשיפה ל-Tiotropium ו-11,095 שנות אדם של חשיפה לפלסבו. במחקר נצפה בקבוצת ה-Tiotropium שיעור היארעות אירועים קרדיווסקולאריים של 2.15 ל-100 שנות אדם, לעומת שיעור היארעות של 2.67 ל-100 שנות אדם בקבוצת הפלסבו. יחס הסיכון (RR) שחושב היה 0.83 (95% CI 0.71-0.98), והחוקרים מוסיפים כי שיעורי ההיארעות ויחס הסיכון של יעדי המחקר המשניים הדגימו גם הם יתרון ל-Tiotropium.

לאור התוצאות כותבים החוקרים כי באוכלוסיית המחקר נמצא קשר בין שימוש ב-Tiotropium בשאיפה ובין ירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לפלסבו. לדבריהם, ייתכן שהסבר לתוצאות הוא ירידה בסיכון לאירועים נשימתיים.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה מסכם הכותב כי לא נמצא קשר בין Tiotropium ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר במדגם הכולל משתתפים במחקרים קליניים, בעוד שבמחקר עוקבה נצפתה עלייה קטנה בסיכון הקרדיווסקולארי תחת טיפול ב-Ipratropium. לדבריו, בשלב זה המנגנון העומד בבסיס התצפית אינו ברור.

Chest 2010; 137: 13-19

Chest 2010; 137: 20-30

Chest 2010; 137: 1-3

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התועלת של Spironolactone בנשים עם הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    התועלת של Spironolactone בנשים עם הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Women’s Dermatology עולה כי ל- Spironolactone תועלת בנשים בגיל הפוריות עם אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה בדרגה קלה, בפרט במידה והטיפול ניתן בשלב מוקדם. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 157 נשים בגילאי 12-50 שנים (גיל חציוני של 36.5 שנים) עם אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה, אשר טופלו ב- Spironolactone במשך לפחות […]

  • התועלת של משלב פרדניזון ואוגמנטין בטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    התועלת של משלב פרדניזון ואוגמנטין בטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה (Int J Women’s Dermatol)

    טיפול פומי משולב בפרדניזון ואוגמנטין מהווה גישת טיפול קצר-טווח יעילה לטיפול בהתלקחויות הידראדניטיס סופורטיבה ומפחית את היקף הביקורים לחדרי מיון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Women’s Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות טיפול ארוך-טווח, חולים עם הידראדניטיס סופורטיבה חווים לעיתים קרובות התלקחויות של המחלה. לעיתים קרובות חולים עם התלקחות המחלה […]

  • טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    טיפול ב-Vocacapsaicin מפחית כאב ושימוש באופיואידים לאחר-ניתוח (Anesthesiology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Vocacapsaicin במהלך ניתוח בוהן קלובה (Hallux Valgus) מפחית כאב ושימוש באופיואידים במהלך 96 השעות הראשונות לאחר-ניתוח, ללא רעילות מקומית או סיסטמית. החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 147 חולים שעברו ניתוח בוהן קלובה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת 14 מ”ל של Vocacapsaicin […]

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה