מאת ד”ר בן פודה שקד במאמר סקירה אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון American Journal of Obstetrics & Gynecology טוענים הכותבים כי חשיפה תוך רחמית לתכשירים אגוניסטים לרצפטור האדרנרגי בטא-2 עלולה לשנות את האיזון בין הטונוס הסימפתטי ובין זה הפארא-סימפתטי. מאחר וישנה השערה הקושרת תכשירים אלו להפרעות תפקודיות והתנהגותיות בעובר, ולאור השימוש הנרחב בהם בקרב נשים הרות, סוקרים החוקרים במאמרם זה את המידע המעבדתי והקליני בנושא ומציעים עצות לשימוש בטוח בקבוצה זו של תרופות. החוקרים מסבירים כי תכשירים אגוניסטים אדרנרגיים ל-Beta 2 דוגמת Terbutaline הינם קבוצת תרופות המצויה בשימוש נרחב בתחום המיילדות– כשניתנים בצורה תוך ורידית או תוך שרירית, למשל, הם משמשים לעיתים כטוקוליטיקה למטרת עצירת או עיכוב לידה, וכשניתנים בשאיפה משמשים כמרחיבי סימפונות ומסייעים לפיכך בטיפול באסתמה. החוקרים מצוטטים מידע ממחקר שנערך בחולדות מעבדה, ולפיו הזרקה תת עורית של Terbutaline בימים 2-5 לאחר הלידה הביאה לשינויים מבניים במוח ולשינויים התנהגותיים הדומים לאלו הנצפים באוטיזם. עם זאת, הם מסייגים ומבהירים כי מדובר היה במינונים גבוהים בהרבה מאלו בהם נעשה שימוש בקרב נשים בהיריון. לדברי החוקרים, מספר מחקרים קודמים העלו חשש לפיו קיים קשר בין חשיפה תוך רחמית לקבוצת תכשירים זו ובין סיכון מוגבר למגוון הפרעות התנהגותיות בהמשך החיים, לרבות הפרעות מספקטרום האוטיזם. כך למשל, חשיפה לתכשיר Ritodrine המשמש כטוקוליטיקה נקשר במחקר אחד לתפקוד ירוד בבית הספר. נציין כי החוקרים מבחינים בין אופנים שונים של מתן תרופות אלו ובין מינונים וסוגים שונים שלהן, ומתארים את הסיכון והתועלת של כל אחד מהם בהתוויות השונות על פי הידע הקיים. החוקרים מציגים מידע לפיו פרה-דיספוזיציה גנטית עשויה לשחק תפקיד במידת הטרטוגניות האפשרית של אגוניסטים בטא-2 אדרנרגיים, וכן מתארים את הקשר בין פעילות יתר סימפתטית ובין הפתופיזיולוגיה של מספר מחלות באדם. לבסוף, לאור הסיכון האפשרי להפרעות נוירופיזיולוגיות והתנהגותיות ארוכות טווח בתנאים מסוימים של שימוש בתכשירים אלו, מציעים החוקרים מספר עצות שימושיות למתן בטוח שלהם בקרב נשים הרות. ראשית, הם מדגישים כי טרם נקבעה בצורה סופית מידת החשיפה הדרושה לשם גרימת נזק, ומשערים כי הדבר עשוי להצריך חשיפה מתמשכת (של למעלה משבועיים) למינונים גבוהים של תרופות מסוימות מקבוצה זו. שנית, הם מציעים להגביל את השימוש בהן להתוויות מוכחות כשתרופות אחרות אינן יעילות או אינן זמינות. הם מוסיפים כי משך הטיפול צריך להיות קצר ככל האפשר, וקוראים להמשך המחקר בתחום על מנת להגדיר בצורה טובה יותר את התנאים לשימוש בטוח בהם בהיריון. כמו כן, יש צורך לטענת החוקרים במחקרים פרמקוגנטיים על מנת לאפיין טוב יותר את הנשים המצויות בסיכון גבוה לטרטוגניות בעקבות השימוש בתרופות אלו.
האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)
במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!