משפחה

אין צורך במתן הפרין רוטיני לאחר התערבות לטיפול ב-MI אקוטי (מתוך Am J Cardiol)

אין צורך במתן רוטיני שלheparin לאחר התערבות קורונרית תת עורית (PCI) לשם טיפול ב-MI אקוטי בחולים, אשר לא מקבלים מעכבי גליקו פרוטאין IIb/IIIa.

לדברי החוקרים, המחקרים שלהם מספקים עדות לכך, שעירוי רוטיני של הפרין לא מועיל בחולים, שעברו הכנסת סטנט לטיפול ב-MI אקוטי. בעצם, השימוש בהפרין (בנוסף לטיפול בו זמנית עם aspirin ו-thienopyridines) יכול להעלות את הסיכון לדימום ולהיות מזיק.

החוקרים בדקו את מאגר נתונים ממחקר CADILLAC (Controlled Abciximab and Device Investigation to Lower Late Angioplasty Complications) בכדי להעריך את היעילות של מתן רוטיני של הפרין לאחר PTCA (percutaneous transluminal angioplasty) ראשוני והשמת סטנט.

שיעורי התמותה בבית החולים, אוטם מחדש, שבץ מטיל נכות, אירועים קרדיאליים מג’ורים בלתי רצויים ושיעורי הרה-ווסקולריזצית כלי דם בבית החולים לא השתנו משמעותית בין קבוצות, שקיבלו הפרין ובין אלה, שלא קיבלו הפרין, כך עולה מתוצאות המחקר, שפורסמו במהדורת ינואר של American Journal of Cardiology.

בתת קבוצה של חולים המטופלים באנגיופלסטיקה ללא סטנט, שימוש בהפרין לאחר הפרוצדורה היה בקורולציה חלשה (בלתי תלוי) עם אירועים קרדיאליים מג’ורים בלתי רצויים לאחר שנה ובתוך בית החולים נמוכים יותר.

באופן פרדוקסלי, לחולים, שטופלו רק ב-PTCA ולאחר מכן בהפרין, הייתה שכיחות נמוכה יותר של דימום בינוני וסיכון משולב נמוך יותר של דימום בינוני או חמור בהשוואה לחולים דומים, שלא קיבלו הפרין.

בניגוד לכך, חולים עם סטנט, שקיבלו הפרין, היו יותר עתידים לחוות דימום בינוני או חמור ולשהות יותר זמן בבית החולים, כמו כן, שהותם עלתה יותר כסף בהשוואה לחולים עם סטנט, שלא קיבלו הפרין. סיבוכים אנגיוגרפיים לאחר ה-PTCA לא השתנו בין חולים, שקיבלו הפרין לאחר הפרוצדורה ובין אלה, שלא קיבלו.

החוקרים מסכמים ואומרים כי תוצאות המחקר הנוכחי מציעות, שמתן רוטיני של הפרין של 60 שעות לאחר פרוצדורה יכול להיות מועיל אם בוצע רק PTCA, אך אין בו צורך והוא עשוי להיות מזיק אם לזיית האוטם מיוצבת על ידי סטנט.

בחולים לאחר PCI עם סיבות רפואיות אחרות לאנטי קרישה ואלה עם EF (ejection fraction) ירוד או עם שוק קרדיוגני, הרופא צריך להשתמש בשיקול דעת בבחירת הטיפול האנטי קרישתי. ממצאי המחקר עשויים לא להיות מתאימים ישירות לקבוצות אלה של חולים בסיכון גבוה.

Am J Cardiol 2007;99:202-207

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה