במחקר, שנערך ב-6 מדינות, ביניהן ישראל, התגלה כי סוכרתיים שבדקו את רמות הסוכר בעזרת מכשיר חדש המאפשר קריאת סוכר רציפה בזמן אמת  הצליחו להוריד את רמת ההמוגלובין המסוכרר (המוגלובין A1c). כל ירידה של אחוז ברמת המוגלובין זה פירושה כידוע הפחתה משמעותית של הסיכון ללקות במחלות לב, כליות, עיניים, כלי דם ומחלות עצביות. בדיקה רציפה של רמות הסוכר מתאפשרת  באמצעות טכנולוגיית המעקב הרציף, הבודקת ומציגה באופן אוטומטי את רמת הסוכר ומשמיעה “התרעות בטיחות” בכל פעם שזו חורגת מהטווח התקין.

חולי סוכרת נעורים, העוקבים אחר רמות הסוכר ברציפות בעזרת טכנולוגיה חדשה זו, שולטים טוב יותר ברמות הסוכר מאשר סוכרתיים המבצעים בדיקות סוכר חד פעמיות במכשירי הסוכר הסטנדרטים הקיימים כיום.

כך קובע מחקר חדש, שבחן את השפעת המעקב הרציף אחר רמות הסוכר. תוצאות המחקר פורסמו בגיליון האחרון של המגזין הרפואי המוביל בנושא סוכרת Diabetes Care.

המחקר נמשך שלושה חודשים. בסיומו נמצאה ירידה משמעותית של -1% ברמת ההמוגלובין A1C (המדד המעיד על איזון רמת הסוכר בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה) אצל הסוכרתיים שבדקו את רמות הסוכר ברציפות, לעומת ירידה של 0.4% בלבד בקבוצת הביקורת שביצעה בדיקות ספורות ואקראיות של רמת הסוכר באמצעות מכשיר סוכר.

בקרב 26% מהסוכרתיים שבדקו את רמות הסוכר ברציפות חלה ירידה של 2% בערכי המוגלובין A1cלאחר 3 חודשים. מדובר בחולים שסבלו לפני כן מבעיות באיזון רמות הסוכר.

המחקר נערך בשמונה מרכזים רפואיים – מצרפת, שוודיה, איטליה, אנגליה, סלובניה וישראל. השתתפו בו 162 חולים סוכרת נעורים (סוג 1), 81 מהם מבוגרים ו-81 ילדים.  מישראל השתתפו במחקר ילדים המטופלים במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת שבמרכז שניידר.

מחקרים קודמים מצאו כי כל ירידה של 1% ברמות ההמוגלובין A1C משמעה ירידה של 35% בסיכון ללקות במחלות הנגרמות כתוצאה מרמות סוכר גבוהות. שמירה על ערכי סוכר קרובים ככל הניתן לנורמה מפחיתה ב 56% את הנזק לכליות, ומפחיתה ב 60% את הסיכון לחלות במחלות עצביות, ב76% מחלות עיניים וסיכון לעיוורון וב 42% את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

המשתתפים במחקר זה בדקו את רמות הסוכר  שלהם  באמצעות מדי סוכר מסורתיים במשך 12 שבועות. הם חולקו לשלוש קבוצות מחקר: סוכרתיים שעקבו אחר רמות הסוכר ברציפות בעזרת הטכנולוגיה החדשה; סוכרתיים שעקבו ברציפות אחר רמות הסוכר במשך שלושה ימים, כל שבועיים, וקבוצת ביקורת אשר בדקה באופן עצמאי ואקראי את רמות הסוכר. החולים טופלו במשאבות אינסולין או בזריקות אינסולין.

Diabetes Care. 2006 Dec;29(12):2730-2

שולמית נוס, יו”ר האגודה לסוכרת נעורים בישראל: “תוצאות מחקר זה מדגישות  כי על משרד הבריאות, משרד האוצר וקופות החולים להקצות משאבים למימון המשאבה המשולבת בסנסור הקורא את רמת הסוכר ברציפות, במקום לטפל במחלות קשות ובסיבוכי הסוכרת”.

נוס מוסיפה: “במחקר נעשה שימוש בטכנולוגיית המעקב הרציף שפיתחה חברת מדטרוניק מינימד. הטכנולוגיה בודקת ומציגה בפני הסוכרתי באופן אוטומטי את רמת הסוכר המעודכנת אחת ל5 דקות ומשמיעה “התרעות בטיחות” בכל פעם שרמות הסוכר חורגות מהטווח התקין. המידע הרב המתקבל בבדיקות אלה מאפשר לסוכרתיים לנקוט בפעולות מיידיות לשיפור רמות הסוכר. באמצעות הטכנולוגיה מתקבלים גם גרפים המציגים מגמות ברמת הסוכר, מה שמאפשר לסוכרתיים לנהל טוב יותר את איזון הסוכר בדמם, ולהימנע מסיבוכי הסוכרת”.

את הטכנולוגיה המתקדמת למעקב רציף אחר רמות הסוכר שילבה חברת מדטרוניק מינימד בשני פיתוחים: הגארדיאן ((Guardian RT המורכב מחיישן תת עורי קטן הקורא  את רמות הסוכר ומשדר אותן למוניטור דמוי ביפר קטן המוצמד לגופו של הסוכרתי. קריאת הסוכר, המתבצעת אוטומטית כל 5 דקות, 288 פעמים ביממה, מציגה בפני הסוכרתיים תמונה מלאה של  רמות הסוכר לאורך היממה, דבר שלא התאפשר קודם לפיתוח זה. טכנולוגיה זו שולבה גם במשאבת אינסולין, “פארדיים” 522/ 722  (Paradigm RealTime).

על בסיס קריאת הסוכר הרציפה המוצג על צג המשאבה, הסוכרתי שומר על איזון טוב יותר של ערכי הסוכר ונמנעת עליה או ירידה לא רצויה של ערכי הסוכר. פיתוח זה הינו צעד משמעותי במרוץ לפיתוח לבלב מלאכותי. 

הערת המערכת: הבעייה העיקרית ביישום הטכנלוגיה הזו כיום היא עלותה. עם זאת, נראה שבמטופלים בעייתיים במיוחד, כאלה שהטיפול הקונבנציונלי אינו מצליח להשיג איזון או הורדה משמעותית של רמות הסוכר מצד אחד, ו/או ריבוי היפוגליקמיות בלתי נשלטות מצד שני – נראה שהטכנולוגיה המתקדמת והייחודית הזו עשויה להיות בעלת עלות/תועלת מקובלת.