דרמטיטיס אטופית מחלת עור כרונית דלקתית ומגרה, המשפיעה על בריאות החולה ועל איכות חייו. הגירוי גורר גירוד, והגירוד פוצע את העור ומזהמו. המחלה נפוצה בגיל הילדות, ומתפשטת עוד בטרם מלאו לחולה חמש שנים. המחלה ממשיכה להטריד את החולה גם בתקופת התבגרותו ובגרותו. מנגנון המחלה לא ידוע די צרכו, אך כן ידוע, כי ח?סון תאי ועלייה בתאים אאוסינופיליים בדם, מעורבים בתגובה הדלקתית.
מהלך המחלה כרוני עם הפוגות והתלקחויות, וטיפול במשחות ניתן לפי הצורך. משחות המרגיעות את הגירוי ניתנות למקרים קלים, אך כאשר הדלקת חזקה והגירוי מפריע מאד, יש צורך במשחת סטרואידים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תכשירים מקומיים המכילים מעכבי calcineurin דוגמת tacrolimus או pimecrolimus. חומרים אלה אימונומודולטורים הם, המדכאים את מערכת החיסון. כאשר אזור העור הנגוע רחב, קיים חשש שכמות גדולה של המרכיבים הפעילים של המשחה ייספגו.
כאן מתעוררות שתי שאלות:- הראשונה, באיזו מדה, אם בכלל, החומר הנספג עשוי לגרום לדיכוי מערכת החיסון הסיסטאמי, והשנייה, – האם כמות מעכבי ה calcineurin הנספגת תפגע ביעילות החיסונים אצל ילדים המקבלים את המשחה.
מחקרים עד כה מראים כי מתן סטרואידים דרך הפה או מריחה בעור לא מדכאים את התגובה האימונית לחיסונים. מחקר נוסף שעסק בנידון מגלה כי מריחה משחת pimecrolimus במשך שנתיים לא דיכא את התגובה האימונית לחיסון משולש בילדים.
במחקר שלפנינו נבדקה התגובה האימונית לחיסון נגד המנינגוקוקוס בילדים הנגועים בדרמטיטיס אטופית והמטופלים במשחות המכילות 0.03% טקרולימוס או 1% הידרוקוטיזון. המחקר התנהל ב 37 מרכזים באוסטרליה ובאירופה בעיקר בפולניה.
גיל הילדים נע בין שנתיים לבין 11 שנה. דרגת הדרמטיטיס הוערכה לפי סולם מקובל. נבדקו שלוש קבוצות, שתי קבוצות שטופלו נגד דרמטיטיס ואחת קבוצת בקרה. קבוצת הבקרה לא קבלה טיפול מקומי. הקבוצה הראשונה של חולים טופלה במשחת טקרולימוס 0.03% פעמיים ביום משך שלושה שבועות, ולאחר מכן פעם ביום עד העלמות הגירוי. קבוצה שנייה של חולים טופלה במשחת הידרוקורטיזון 1% פעמיים ביום עד להיעלמות התלונות. המחקר היה סמוי וההורים לא ידעו את טיב הטיפול. עם גמר הטיפול ההורים קבלו משחת אינבו עד תום תקופת המחקר.
שתי הקבוצות הטיפוליות וכן קבוצת הביקורת חוסנו נגד מנינגוקוקוס C בשבוע הראשון של המחקר.
יעילות החיסון נמדדה לפי רמת הנוגדנים בשבוע החמישי. בשלושת הקבוצות נמצאה רמה יעילה של נוגדנים בכ 98% . המסקנה היא כי הטיפול במשחה המכילה סטרואידים או במשחה המכילה טקרולימוס לא מחליש את התגובה האימונית לחיסון נגד מנינגוקוקוס. בדיקה נוספת בדקה את כושר הקשירה של הנוגדנים לאנטיגן, –– avidity דהיינו לחלבון החיסון. כושר הקשירה תלויה בפעילות של תאי T. גם בבדיקה זו לא נמצא הבדל בין הקבוצות,. הווה אומר שגם בפעילות של לימפוציטים מסוג T לא נמצא הבדל בין הקבוצות המטופלות לבין קבוצת הביקורת. תגובה זו מוכיחה גם שהזיכרון החיסוני לא נפגם כתוצאה מהטיפול.
בסיכום, כפי שנלמד גם מהראיון החודש עם ד”ר אפרים שגיא, מוסדות בריאות הציבור באירופה ובארה”ב כעת בודקים את בטיחות הטיפול במשחות המכילות את האימונומודולטורים טקרולימוס ופימקרולימוס. המאמר שסקרנו זה עתה מתייחס לפ?ן אחד של הבעיה והוא, האם משחות אלה פוגעות ביעילות החיסון נגד מנינגוקוקוס בילדים. המסקנה ממחקר זה – טיפול במשחת טקרולימוס או במשחת הידרוקורטיזון לא מדכא תגובה החיסונית, לא זיכרון חיסוני ולא את מערכת החיסון ההומרלי או החיסון התאי.
המאמר הופיע בעיתון Archives of Disease of Childhood מחודש נובמבר 2006.
Tacrolimus ointment does not affect the immediate response to vaccination, the generation of immune memory or humeral and cell-mediated immunity in children. Hofman T, Cranswik N, Kuna P, et al. Arch Dis Childh 2006;91:905-10
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!