מחקר בקניה הופסק בשלב מוקדם בשל תוצאות ראשוניות דרמטיות, לפיהן מילה רפואית מפחיתה ב-53% את הסיכון להדבקה בנגיף HIV בגברים, במהלך מגע מיני הטרוסקסואלי. התוצאות תומכות בממצאים מלמעלה מ-40 מחקרים אפידמיולוגיים תצפיתיים קודמים, ומחקר קליני מוקדם אחד, שמצאו קשר בין מילה וירידה בסיכון לזיהום HIV.

מחקר בדרום אפריקה, שהוצג בכנס בשנת 2005 בברזיל, מצא כי הסיכון להדבקה ב-HIV היה נמוך ב-60% בגברים שחולקו באקראי לניתוח מילה, תוצאות הביניים הובילו גם הן להפסקה מוקדמת של המחקר.

לדברי החוקרים, המחקר מצא ירידה משמעותית בהדבקה בנגיף HIV בגברים נימולים, בהשוואה לגברים שלא נימולו, ירידה של כ-50%. מדובר באבן דרך חשובה במאבק נגד HIV/AIDS, בעיקר במזרח ודרום אפריקה, שם גברים רבים אינם נימולים.

NIH הפסיקו את המחקר האמור ומחקר נוסף, שכלל כ-5000 גברים באוגנדה, לאור תוצאות ביניים. בנוסף, המלצת NIH היתה שכל משתתפי המחקר, שלא נימולו, יעברו מילה.

בקניה, 2784 גברים לא-נימולים, שליליים לנגיף HIV, בגילאי 18-24, חולקו באקראי לניתוח מילה, או ללא מילה. כל המשתתפים עברו ייעוץ ובדיקות HIV בחינם, טיפול רפואי, בדיקות, וטיפול במחלות המועברות במגע מיני (STD), קונדומים, וייעוץ בנוגע לגורמי סיכון, במשך 24 חודשים.

22 מ-1393 הגברים הנימולים נדבקו בזיהום HIV, בהשוואה ל-47 מ-1391 הגברים שלא נימולו, כלומר, ירידה של 53% בסיכון.

למרות הירידה המרשימה בסיכון, מומחים חיצוניים טענו כי המחקר מוגבל בשל משך הזמן הקצר יחסית של המעקב, ודרושים מחקרים לוגיטונדינאלים. הם מצפים לשמוע תלונות רבות בנושא, ומקווים שהתגלית האחרונה לא תפגע במחקרי מניעה אחרים.

למרות שהמחקר לא מצא כל סיבוך חמור או פרסיסטנטי בעקבות מילה במרפאה ציבורית, שנעשתה ע”י צוות מומחים, 1.7% מהפרוצדורות הסתיימו בתופעות לוואי קלות, כולל דימום או זיהום. החוקרים מציינים כי עידוד המילה באפריקה מחייבת הכשרה טכנית מתאימה ומיכשור רפואי הולם, ציוד סטרילי, ואספקה מספקת בכדי לבצע מספר גדול של ניתוחים. גברים צעירים רבים מבקשים לעבור מילה באזורים באפריקה בהם לא מדובר בפרוצדורה מקובלת, דבר העלול להגדיל את שיעורי הסיבוכים, אם אנשים לא מיומנים יבצעו את הניתוח.

חששות נוספות העולות מהממצאים, נוגעות לתחושת הבטחון המוטעית, בגברים שעברו מילה.

החוקרים מדגישים כי הם אינם מעוניינים להפוך את המילה למעין גלולת פלא, מדובר באמצעי הגנה חלקי בלבד, ולכן הם ישלבו זאת עם שיטות המניעה האחרות של HIV.

מתוצאות הביניים מהמחקר בקניה עולה כי מילה לא העלתה את שכיחות ההתנהגות בסיכון גבוה של גברים נימולים או לא-נימולים, ונראה כי שתי הקבוצות הקשיבו לייעוץ ההתנהגותי, ועסקו בפעילות מינית בסיכון פחות גבוה.

בנוסף לסכנות האפשריות בדיסאינהיבציה של פעילות בסיכון גבוה, מציינים את העלות הגבוהה והסיבוכים האפשריים של מילה באפריקה. החוקרים מודעים לשני המחקרים שהעריכו כי עלות מניעת הדבקה אחת נעה בין 181 דולרים ו-2000 דולרים. לדבריהם, נושא עלות-תועלת תלוי באוכלוסיה שנבדקה, אך נראה כי העלות גבוהה יותר, בהשוואה למניעת הדבקה מאם ליילוד.

הממצאים מהמחקר בקניה מעלים גם את השאלה בנוגע למחקר עתידי. מבקרי המחקר מציינים מחקר שנערך באוגנדה בנוגע להשפעות המילה על הדבקת HIV בבנות הזוג של הגברים, וכן הדבקת HIV בגברים המקיימים יחסים עם גברים, אך ייתכן ומחקרים אלו לא יהיו ישימים, או אפשריים, מסיבות מתודלוגיות ואחרות.

אם ניתן להוריד את שיעור נשאי HIV באוכלוסיית הגברים ב-50%, אין ספק שתהיה לכך השפעה על הנשים.

החוקרים מזכירים מחקר קודם שהראה ירידה של 30% בהדבקת HIV בבנות הזוג של הגברים, ומחקר אחר שמצא ירידה דומה של 30% בגברים המקיימים יחסים עם גברים נימולים, בהשוואה לגברים לא-נימולים, נשאי HIV. עם זאת, מרבית המקרים של הדבקות HIV בגברים המקיימים יחסים עם גברים, נובעים ממגע עם המוקוזה הרקטאלית, ולפיכך מילה צפויה להיות פחות יעילה במניעת הדבקת HIV בקבוצה זו.

בניגוד לכך, למעלה מ-90% מבין 30 מליון הדבקות HIV במבוגרים באפריקה, נובעים ממגע מיני הטרוסקוסואלי. אולם, החוקרים מציינים כי ניתוחי מילה לא צפויים להשפיע רבות על היארעות HIV/AIDS בארה”ב או אירופה, שם כ-70% מהגברים כבר נימולים.

יתרה מזאת, שכיחות HIV היא נמוכה בהשוואה לזו במדינות מתפתחות, והדבקה הטרוסקסואלית של HIV אחראית לאחוז קטן בלבד של המקרים. עם זאת, יתרונות נוספים למילה כוללים היגיינה טובה יותר, ירידה בסיכון ל-STD וסרטן הפין, פחות זיהומים בדרכי השתן, וסיכון נמוך יותר לסרטן צוואר הרחם בבנות הזוג של גברים נימולים.

החוקרים מאמינים כי מחקרים עתידיים יתמקדו בתהליך הקרטיניזציה המעורב בריפוי שלאחר המילה, ובמשך הזמן הדרוש לעור להתחדש עם שכבה מגנה. הם גם ממליצים לעקוב אחר סיבוכים והערכת הצרכים, הציוד, וההכשרה שתאפשר ליישם את המילה ברחבי העולם.

לבסוף, תוצאות המחקר מעלות גם שאלות אתיות במחקרים עתידיים. האם מחקרים מניעתיים ידרשו כעת להציע מילה לכל הגברים המתנדבים בסיכון? לדוגמא, האם מחקרי חיסון צריכים כעת להתמקד בגברים נימולים מסיבות אתיות? אם היה חיסון שהיה יעיל ב-50% מהמקרים, כולם היו מתרגשים מאוד, והיו מעוניינים להפיץ את החיסון מוקדם ככל הניתן.  אך ככל הנראה לא ניתן יהיה להסתפק בזריקה חד-פעמית, בשל האופי של הוירוס, בעוד שכעת ייתכן שקיימת התערבות שיכולה לצמצם את הזיהומים ב-50%. מדובר בפרוצדורה חד-פעמית, שהשפעתה יכולה להישמר לאורך כל החיים.

לידיעה במדסקייפ