ממחקר חדש עולה כי חולי Rheumatoid Arthritis (RA) אינם בסיכון מוגבר או ירוד למחלה קרדיווסקולרית, בעקבות טיפול אימונוסופרסיבי בתרופות ביולוגיות, בהשוואה לטיפול ב-Methotrexate בלבד. אולם, מתן פומי של גלוקוקורטיקואידים ותרופות ציטוטוקסיות קשור בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולרים.
לדברי החוקרים, הסיכון למחלה קרדיווסקולרית בחולי RA, ככל הנראה עקב דלקת סיסטמית מוגברת. מחקר קודם הציע כי טיפול תרופתי לדיכוי חיסוני עשוי להוריד את הסיכון למחלה קרדיווסקולרית בחולי RA. המחקר נערך בכדי לבחון את ההשפעות של מגוון תרופות לדיכוי חיסוני, על הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בקבוצת חולי RA מבוגרים יותר.
המחקר התבסס על עוקבה של משתתפים, שאובחנו עם RA בשני ביקורים לפחות, ומילאו מרשם לתרופה אימונוסופרסיבית. מקרים הוגדרו כחולים שאושפזו עקב מחלה קרדיווסקולרית, דוגמאת אוטם לבבי או שבץ. עשרה ביקורות הותאמו לכל מקרה לפי גיל, מין, ושנה קלנדרית של תאריך האירוע הקרדיווסקולרי הראשון בכל מקרה. טיפול נוכחי בתרופות לדיכוי חיסוני, הוגדר כחולה שמילא את המרשם לתרופה ממשפחה זו, בתוך 90 ימים לפני תאריך האירוע הקרדיווסקולרי הראשון.
מבין המשתתפים במחקר, 3507 חולי RA ענו על הקריטריונים. במהלך תקופת מעקב, 946 מבין 3501 חולים אושפזו עקב אירוע קרדיווסקולרי. בהשוואה לטיפול ב-Methotrexate , שהיווה את קבוצת ההשוואה, תרופות ביולוגיות לדיכוי חיסוני לא היו בעלות השפעה מגנה או מזיקה (עם טיפול ביולוגי מונותרפי, OR=1.0, 95% CI = 0.5-1.9, עם טיפול ביולוגי + Methotrexate, OR=0.8, 95% CI = 0.3-2.0, ועם טיפול ביולוגי + תרופה נוספת לדיכוי חיסוני, OR=1.2, 95% CI = 0.7-2.2).
החוקרם מצאו קשר בין טיפול מונותרפי בגלוקוקורטיקואידים דרך הפה, ובין סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולרים (OR=1.5, 95% CI = 1.1-2.1). קיימות מגמות דומות בכיוון הסיכון בעקבות טיפול משולב עם גלוקוקורטיקואידים (OR=1.3, 95% CI = 0.8-2.0). הן עם מונותרפיה ועם טיפול משולב, תרופות ציטוטוקסיות לדיכוי חיסוני , פרט ל-Methotrexate (Azathioprine, Cyclosporine, ו-Leflunomide) נקשרו גם הם עם סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולרים (OR=1.8, 95% CI = 1.1-3.0).
בהשוואה לחולי RA שטופלו ב-Methotrexate בלבד, אלו שטופלו בתרופות ביולוגיות אימונוסופרסיביות, לא היו בסיכון מוגבר או ירוד לאירוע קרדיווסקולרי, בעוד שטיפול אורלי בגלוקוקורטיקואידים ותרופות ציטוטוקסיות לדיכוי חיסוני, נקשרו עם עליה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים.
מגבלות המחקר כללו את הסיכוי לעירפול של האינדיקציות, העדר ממצאים קליניים עשירים, רווחי בר-סמך רחבים סביב הערכת הסיכון, מדגים שכלל בעיקר חולים מבוגרים עם מצב בריאותי גרוע, אפשרות לסיווג שגוי של חולים מתאימים ואירועים, והעדר מידע אבחנתי על תמותה מחוץ לבית החולים.
לסיכום, אם Methotrexate מגן, אז התרופות הביולוגיות לדיכוי חיסוני עשויות להיות דומות בהגנה על הלב. מחקרים רנדומלים מבוקרים, יהיו יעילים מאוד להבנה טובה יותר של ההשפעות של התרופות הללו על התוצאות הקרדיוסקולריות בחולי RA. אולם, לא ברור אם ניתן לגייס מדגם גדול דיו של חולי RA בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולרים בעתיד, שיסכימו להשתתף במחקר אקראי לקבלת טיפולים שונים לדיכוי חיסוני.
Arthritis Rheum. Published online November 29, 2006.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!