משפחה

האם יתר לחץ דם בהריון מעלה את הסיכון למחלה קרדיווסקולרית ומיקרואלבומינוריה?

מחקר חדש מצא כי נשים המפתחות יל”ד במהלך ההריון, מצויות בסיכון מוגבר לשבץ, מחלה קורונרית, יל”ד ומיקרואלבומינוריה, בשלב מאוחר יותר בחיים. למרות ההגיון לפיו אישה המפתחת יל”ד בהריון, צפויה לסבול מיל”ד בהמשך חייה, אך עד כה אין מחקרים התומכים בהשערה זו.

בארה”ב, שכיחות יל”ד בהריון עומדת על 10%. במחקר הנוכחי החוקרים ביקשו לבחון אם נשים המפתחות יל”ד במהלך ההריון, מצויות בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית וכלייתית. לשם כך, הם אספו נתונים אודות 4782 נשים ממחקר FBPP (Family Blood Pressure Program), שנחשבו כולן בסיכון גבוה ליל”ד בשל סיפור משפחתי.הם סיווגו את המשתתפות לקבוצות נשים ללא היסטוריה של הריון שנמשך למעלה מ-6 חודשים (718), נשים עם לחצי דם תקינים בהריונות (3421), או הריון אחד לפחות עם יל”ד.

פעמים רבות, ההריון הוא הזמן הראשון בו נשים צעירות מבצעות בדיקת לחץ דם, ולכן אבחנה של יל”ד במהלך ההריון, אינה שוללת יל”ד שהיה קיים עוד לפני ההריון. בכדי להבחין בין הסיבוכים המידיים של יל”ד בהריון, מאלו שבשלב מאוחר יותר בחיים, כל הבדיקות להערכת התוצאות הקרדיוסקולריות בנשים עם יל”ד, בוצעו לאחר גיל 40, בהנחה שההריון היה מוקדם יותר.

למרות הגיל הצעיר יחסית, עם חציון של 54 שנים, נשים שאובחנו עם יל”ד במהלך ההריון, היו בסיכון מוגבר באופן משמעותי לשבץ, מחלת לב קורונרית, ויל”ד לאחר גיל 40, בהשוואה לאלו ללא יל”ד בהריון. כמו כן, בנשים אלו נרשמו יחסי אלבומין-קריאטינין גבוהים יותר, כמו גם מדדי BMI גבוהים יותר, בהשוואה לנשים נורמוטנסיביות.

מעניין לציין, כי בנשים עם הריונות נורמוטנסיביים נרשמו מדדי קריאטינין נמוכים יותר, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של הריון של מעל 6 חודשים.

החוקרים בחנו את הקשר בין יל”ד בהריון וגורמי סיכון חדשים, דוגמאת הומוציסטאין ורמות CRP, בקבוצה של 1755 נשים ב-FBPP. בנשים עם סיפור של יל”ד בהריון, זוהו רמות CRP והומוציסטאין גבוהות יותר, הן כאשר כללו את מדדי BMI, והן כאשר לא כללו פקטור זה. לא זוהו הבדלים בין הקבוצות ברמות ליפופרוטאין, או LDL.

בשלב זה לא ברור אם ניתן להסביר את הקשר הזה פשוט בשל העובדה שגורמי הסיכון ליל”ד (כולל רעלת הריון), דוגמאת ערכי BMI גבוהים, סוכרת, ומחלת כליות, דומים לגורמי הסיכון למחלה קרדיווסקולרית.

תיאוריה נוספת, מושתת על הרעיון לפיו הפרעת יל”ד בהריון כוללת שינויים וסקולריים ומטבוליים, המשנים את פרופיל הסיכון של האישה, לאירועים אלו בשלב מאוחר יותר בחייה. מחקרים פרה-קליניים, הוכיחו כי בע”ח עם רמות גבוהות של Angiotensin 2, יפתחו יל”ד כאשר יקבלו תזונה עשירה במלח. הריון הוא מצב בו רמת Angiotensin 2 גבוהה, ולכן השינויים ההורמונליים הללו יכולים להתרחש בזמן ההריון, בעיקר אלו הקשורים באיזון ל”ד.

כעת עולה השאלה באשר לתוצאות ההריון בעקבות אנמנזה והערכת גורמי הסיכון של הנשים. באישה עם יל”ד בהריון אחד או שניים, יש לייעץ לבדוק את לחץ הדם על בסיס קבוע, להקפיד על התזונה, פרופיל השומנים, פעילות גופנית, שינויי אורח חיים, שיכולים לשפר את פרופיל הסיכון והתוצאות בטווח הארוך.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה