משפחה

נטילת חומצה פולית וויטמיני B לא מונעים אירועים קרדיווסקולרים

מחקר נוסף מראה כי אין יתרון לחומצה פולית ולויטמינים מקבוצה B במניעה שניוניות של אירועים קרדיווסקולרים. תוצאות מחקר WAFACS (Women’s Antioxidant and Folic Acid Cardiovascular Study) הראו כי גם אין יתרון במתן תחליפים בתת קבוצה של חולים בסיכון גבוה כמניעה ראשונית.

ההיפותיזה, שתחליפים של חומצה פולית וויטמיני B מובילים לירידה ברמת הומוציסטאין ועקב כך לירידה באירועים קרדיווסקולרים, כבר הוכרזה כ”מתה” כתוצאה ממספר מחקרים רנדומאליים, שנכשלו להראות יתרון כל שהוא שלהם, כולל מחקרי HOPE, NORVIT ו-VISP.

בנקודה זו כל המידע מצביע על כך, שלקיחת חומצה פולית וויטמינים מקבוצה B ספציפית למניעת מחלת לב אינה יעילה, ואם לוקחים אותם רק למניעת מחלה קרדיווסקולרית, ייתכן כי יש להפסיק לקחת אותם. יש לציין כי לא נמצא, שהם מזיקים בכל המחקרים וכי יש סיבות לא קרדיאליות אחרות ללקיחת תחליפים אלה.

החוקרים גם הצליחו לחקור את האפקט של העשרת מזונות בחומצה פולית בארצות הברית, בגלל שדגימות דם בנקודת ההתחלה נלקחו מנשים, לפני הרשות להעשיר את המזון, במהלך שנות ה-90 המאוחרות. לא נראה כי העשרת המזון הייתה אחראית לממצאים העקרים במחקר הנוכחי.

מחקר WAFACS היה מחקר רנדומאלי, שהשווה את האפקטים של פלצבו עם שילוב יומי של 2.5 mg של חומצה פולית, 50 mg של ויטמין B6 ו-1 mg של ויטמין B12 (אותם החומרים, שנבדקו במחקר HOPE-2) על הורדת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים מג’ורים במהלך 7 שנים ב-5442 נשים, שעבדו במקצועות הבריאות.

המשתתפים היו מעל גיל 40, ולשני שליש מהם הייתה היסטוריה של CVD. לשאר היו שלושה או יותר גורמי סיכון (תת קבוצה בסיכון גבוה של מניעה ראשונית).

המשתנה העיקרי היה משתנה משולב של תוצאה של MI, שבץ, ר-ווסקולריזציה או מוות קרדיווסקולרי. במהלך תקופה ממוצעת של 7.29 שנים, לא היה הבדל במשתנה העיקרי בין קבוצת הטיפול האקטיבי ובין הקבוצה, שקיבלה פלצבו (RR 1.03; p=0.65), כמו כן לא היה הבדל בין הקבוצות באף אחד מהמשתנים המשניים.

כשהחוקרים בדקו את האפקט של העשרת מזון בחומצה פולית בתת דגימה של 300 משתתפים, הם מצאו שהייתה עלייה בריכוז החומצה הפולית בקבוצת הפלצבו כתוצאה מההעשרה, אך עלייה זו לא הייתה מספיק משמעותית להשפיע על רמות הומוציסטאין, שהיו זהות בקבוצת הפלצבו בנקודת ההתחלה ובסף תקופת המעקב.

בניגוד לכך, למשתתפים בקבוצת הטיפול האקטיבי היו רמות גבוהות יותר של חומצה פולית בסוף תקופת המחקר, שתורגמו לרמות הומוציסטאין, שהיו נמוכות ב-18% (10.0 µmol/L בסוף המחקר בהשוואה ל- 12.2 µmol/L בנקודת ההתחלה, p<0.001), אך גם זה לא תורגם ליתרון כל שהוא במונחים של CVD. דבר זה תומך בעובדה, שהומוציסטאין הוא סמן ל-CVD קיים ולא גורם סיכון בעצמו.

בדיון על המחקר נאמר כי המחקר בר תוקף ומספק תשובה מוחלטת לשאלה הנ”ל. אך אם הדבר ישנה את ההתנהגות זה עניין שונה לחלוטין. נותנים לאנשים תחושה מוטעית של ביטחון על ידי לקיחת ויטמינים העולים כסף, ואז הם חושבים, שהם לא צריכים לאכול אוכל בריא או לעשות פעילות גופנית. אין לשכוח את החשיבות של מחקרים קליניים רנדומאליים בבדיקת ההיפותיזה המתבססת על מידע תצפיתי וניסיוני. סביר להניח כי ה-AHA ישנו את ההנחיות שלהם בנוגע לחומצה פולית ולויטמיני B בשל תוצאות המחקר הנוכחי ומחקרים אחרים.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה