FDA אישר את השימוש בטבליות Sitagliptin Phosphate (Januvia) לטיפול בשילוב עם פעילות גופנית ודיאטה, לשיפור האיזון המטבולי, בחולים מבוגרים עם סוכרת מסוג 2. הטיפול החד-יומי יכול להינתן לבדו או בשילוב עם Metformin או Pioglitazone HCl (Actos) ו-Rosiglitazone Maleate (Avandia), כאשר הטיפול באחת התרופות הללו אינו מביא לאיזון הולם של רמות הסוכר.

טבליות Januvia זמינות במינונים של 25, 50 ו-100 מ”ג. לדברי החברה, מדובר במשפחת תרופות פומיות חדשה מעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase 4). תרופות אלו משמשות להגברת רמות ההורמונים הפעילים בגוף, המעודדים הפרשת אינסולין מהלבלב, ומעכבים את ייצור הסוכר בכבד. הוספת Sitagliptin לתרופות המגבירות את הרגישות לאינסולין, דוגמאת Pioglitazone ו-Metformin, משלבת פעילות בשלוש זרועות טיפול בסוכרת תנגודת לאינסולין, דיספונקציה של תאי ביתא ודיספונקציה של תאי אלפא.

אישור Sitagliptin כטיפול מונותרפי התבסס על נתונים משני מחקרים קליניים שארכו 24 ו-18 שבועות (n=473 ו-n=296, בהתאמה), בחולים עם רמות Hemoglobin A1c קלות עד מתונות בתחילת המחקר (8.0%, בממוצע, בטווח 7-10%). התוצאות הוכיחו כי טיפול חד-יומי ב- Sitagliptin הביא לירידה משמעותית ברמות המגולובין מסוכרר, בהשוואה לפלסבו (-0.8% ו-0.6%- , בהתאמה, p<0.001).

בדומה לתרופות אחרות נגד סוכרת, נראה כי הירידה הממוצעת ברמות הסוכר בעקבות טיפול ב- Sitagliptin, תלויה ברמות Hemoglobin A1c בתחילת הטיפול. חולים עם רמות המוגלובין מסוכרר מוגברות בצורה קלה (פחות מ-8%), בצורה בינונית (8-9%), או בצורה קשה (9% ומעלה), של המוגלובין מסוכרר בתחילת המחקר, זכו לירידה ממוצעת של 0.6%-,  0.7%-,  ו-1.4%- , בהתאמה, לאחר 18 שבועות טיפול מונותרפי ב- Sitagliptin (p<0.001).

האינדיקציה להוספת Sitagliptin התבססה על מחקרים נפרדים שארכו 24 שבועות, ומצאו כי תוספת Sitagliptin ל-Metformin או Pioglitazone הביאה לשינוי משמעותי ברמות המוגלובין מסוכרר, בהשוואה למצב בתחילת הטיפול (0.7-,  p<0.001).

כמו כן, יותר מפי 2 מהמטופלים ב- Sitagliptin השיגו את יעד המטרה של רמת המוגלובין מסוכרר נמוכה מ-7%, בהשוואה למטופלי Metformin בלבד (47% לעומת 18%, p<0.001). בדומה, 45% ממטופלי Sitagliptin כתוספת ל-Pioglitazone השיגו את היעד, בהשוואה ל-23% ממטופלי Pioglitazone בלבד (p<0.001).

החוקרים מצאו כי Sitagliptin השפיע על תגובת הסוכר במהלך 24 שעות, בזמן ארוחה, בין ארוחות, ובמהלך הלילה. במחקר שנמשך 24 שבועות, וכלל חולים שטופלו ב-Metformin, נמצא כי הוספת Sitagliptin במינון 100 מ”ג, פעם ביום, הביאה לירידה בולטת ברמות הסוכר לאחר הארוחה ובזמן צום, ב-51 מ”ג לד”ל ו-25 מ”ג לד”ל, בהתאמה (p<0.001).

המשטר המומלץ לטיפול ב- Sitagliptin בכל האינדיקציות המאושרות, כולל מינון של 100 מ”ג, פעם ביום, עם או בלי אוכל. אין צורך בהתאמת המינון לחולים עם אי-ספיקה כבדית קלה או מתונה, או בחולים עם אי-ספיקת כליות קלה (Creatinine Clearance של 50 מ”ל לדקה, או יותר). אולם, בחולים עם אי-ספיקת כליות מתונה (Creatinine Clearance של 30-50 מ”ל לדקה), או קשה (Creatinine Clearance של פחות מ-30 מ”ל לדקה), יש לטפל במינון מופחת של 50 ו-25 מ”ג , פעם ביום. בחולי אי-ספיקת כליות סופנית, הזקוקים לדיאליזה, יש לטפל במינון יומי של 25 מ”ג. FDA ממליץ לבדוק את התפקוד הכלייתי לפני התחלת טיפול ב- Sitagliptin  וכן לערוך בדיקות תקופתיות לאחר מכן.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר בעקבות טיפול ב- Sitagliptin, כוללות גודש אף או נזלת, כאבי גרון, זיהום בדרכי נשימה עליונות וכאבי ראש. צויינו גם תסמינים במערכת העיכול, כולל כאבי בטן (Sitagliptin 2.3%, לעומת פלסבו 2.1%), בחילות (1.4% לעומת 0.6%), ושלשולים (3% לעומת 2.3%). הטיפול אינו מלווה בעליה או ירידה במשקל, ושכיחות אירועי היפוגליקמיה היתה דומה לזו של קבוצת הפלסבו (1.2% לעומת 0.9%).

Sitagliptin אינו מתאים לטיפול בחולי סוכרת מסוג 1, או לטיפול בחמצת מטבולית, מאחר שאינו יעיל במצבים אלו. היעילות והבטיחות של הטיפול עדיין לא הוכחו בחולים מתחת לגיל 18. מאחר שאין מחקרים הולמים ומבוקרים בנשים הרות, יש להשתמש ב- Sitagliptin במהלך הריון רק במקרים שאין ספק בחשיבותו.

מחקרים קליניים לא מצאו השפעה משמעותית של Sitagliptin על הפרמקוקינטיקה של Metformin, Glyburide, Simvastatin, Rosiglitazone, Warfarin, או גלולות למניעת הריון, ולכן, לא נראה שיש אינטראקציה בין-תרופתית עם סובסטרטים של CYP3A4, CYP2C8, CYP2C9, וטרנספורטרים של קטיונים אורגנים.

מתוכננים מחקרים נוספים בנושא Sitagliptin, במטרה להעריך את הבטיחות והיעילות של התרופה בשילוב עם אינסולין ו-Sulfonylurea. מ-FDA ביקשו מהחברה לערוך 2 מחקרים כחלק משלב 4, שיבחנו את שילוב Januvia עם מעודדי הפרשת אינסולין (Sulfonylurea) ועם אינסולין.

כמו כן, Sitagliptin אינו מצוי באינדיקציה כשילוב מטופל עם אינסולין או Sulfonylurea, ושני הטיפולים הללו נפוצים מאוד בחולי סוכרת מסוג 2. מחקרים אלו ייארכו כשישה חודשים בממוצע, במטרה לבחון את היעילות, וייתכן שתהיה תקופת הרחבה לבחינת נושא הבטיחות.

לדברי החברה, נערכו 43 מחקרים בנושא Sitagliptin, שהסתיימו או שעדיין נערכים (n=6700 חולים בניסויים קליניים, כ-4700 מהחולים מטופלים ב- Sitagliptin). בנוסף, כ-1100 חולים טופלו עד כה למשך יותר משנה אחת. 4 מחקרים נוספים צפויים להתחיל בשנה הקרובה. כמו כן, מומחי FDA בוחנים את השימוש ב- Sitagliptin כחלק מתשלובת עם Metformin בטבליה אחת (MK-0431A).

לידיעה במדסקייפ