מחקר חדש מראה, כי אספירציה של קריש בזמן PCI (percutaneous coronary intervention) מפחיתה משמעותית את שיעור החסימה המיקרווסקולרית ואת ההפרעה בתפקוד שריר הלב.
מחקרים קודמים הראו, כי שימוש במכשיר לשאיפת קרישי דם במהלך PCI, משפר משמעותית את העדות האנגיוגרפית והאלקטרוקרדיוגרפית לרה-פרפוזיה בשריר הלב.
במטרה להמחיש את התועלת הפוטנציאלית של שאיפת קריש ברמה המיקרווסקולרית, ביצעו החוקרים בדיקת אקו ב-50 חולים, שחולקו באקראי ל- PCI סטנדרטי (ביקורת) ול-PCI עם אספירציה של קרישי דם.
התנועה של דופן הלב הייתה נמוכה משמעותית, ו- ejection fraction היה גבוה משמעותית (0.05>P) 24 שעות, שבוע אחד, ו-6 חודשים אחרי PCI, בחולים שעברו PCI עם שאיפת קריש, יחסית לאלה שעברו את ההליך הסטנדרטי.
נפח החדר השמאלי היה קטן מעט יותר בקבוצה שעברה אספירציה של קריש, בהשוואה לקבוצת ה-PCI הסטנדרטי, אך ההבדל לא היה משמעותי.
באוכלוסיית המחקר הכוללת, היקף החסימה המיקרווסקולרית היה בקורולציה עם שינויים זמניים בנפחי החדר השמאלי.
לדברי החוקרים, המחקר מדגים לראשונה, כי תסחיפים מרוחקים קטנים הם גורם מפתח בפתוגנזה של חסימת כלי דם קטנים לאחר אוטם. מניעת תסחיפים אלה באמצעות מכשיר של שאיפת קרישי דם בזמן PCI מפחיתה משמעותית את התופעה של חוסר זרימה מחדש, כפי שניתן לראות באקו.
בניה מחדש של החדר השמאלי לא נמנעה משמעותית בשיטה זו, מה שממחיש כי היווצרות תסחיפים קטנים היא גורם אחד בפתוגנזה של היעדר זרימה מחדש, אך בהחלט לא היחיד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!