ממחקר חדש, שפורסם בגליון 4 באוקטובר של JAMA, עולה כי בדיקות סקר בקרב ספורטאים צעירים באיטליה הביאו לירידה של כ-90% בשיעורי התמותה הלבבית הפתאומית באזור אחד במדינה. ממצאים אלו תומכים ביתרון בדיקות הסקר הקיימות כיום באיטליה, ובעלי השלכות משמעותיות במניעת מוות לבבי פתאומי בספורטאים במדינות אחרות.
אולם, במאמר מערכת נלווה נכתב כי למרות שהממצאים הללו מעוררים עניין, הם אינם מוכיחים באופן מוחלט את חשיבות בדיקות סקר או בדיקות אק”ג רוטיניות.
החוקרים מסבירים כי תכנית ארצית לבדיקות סקר בספורטאים צעירים החלטה בשנת 1983 באיטליה, ומבוססת על אק”ג בן 12 לידים. החוקרים בחנו את השינויים בשכיחות ובסיבות למוות קרדיווסקולרי פתאומי בקרב 42,386 אתלטים צעירים (בגילאי 12-35), שהשתתפו בתכנית בין 1979 ו-2004.
במהלך תקופת המחקר, השכיחות השנתית של מוות לבבי פתאומי באתלטים יב-89%, משכיחות של 3.6/100,000 שנות אדם בשנים 1979-1980, ל-0.4/100,000 שנות אדם בשנים 2003-2004 (p<0.001), בעוד ששכיחות מוות פתאומי בקרב אתלטים שלא השתתפו בתכניות הסקר לא השתנתה בצורה משמעותית במהלך תקופה זו.
בהשוואה לתקופה שלפני בדיקות הסקר (1979-1981), הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולרית פתאומית היה נמוך ב-44% בשלב המוקדם של תכניות הסקר (1982-1992), ונמוך ב-79% בשלב המאוחר (1993-2004).
הגורם העיקרי לירידה בשיעורי התמותה היה מספר קטן יותר של מקרי תמותה פתאומית בעקבות קרדיומיופתיה.
לדברי החוקרים, כל הממצאים הללו מעידים על חשיבות בדיקות סקר לאבחון קרדיומיופתיה בספורטאים, שעשויות להציל חיים, ועל רגישות ויכולת בדיקת אק”ג באמצעות 12 לידים בזיהוי וריבוד הסיכון של ספורטאים עם קרדיומיופתיה.
אולם, במאמר המערכת צויינו מספר מגבלות למחקר. תחילה, המחקר לא ערך השוואה מבוקרת, אלא מדובר במחקר תצפיתי מבוסס-אוכלוסיה. שנית, החוקרים לא העריכו את השימוש הרוטיני בבדיקות אק”ג, בהשוואה לבדיקות סקר המבוססות על אנמנזה ובדיקה גופנית. החוקרים ייחסו את ההצלחה לבדיקות אק”ג הרוטיניות, אך מרכיב זה לא נבדק בצורה נפרדת וישירה, דבר שאינו מאפשר לקבוע אם בדיקת אק”ג הוסיפה רובד כלשהו לבדיקה. בנוסף, שיעור התמותה השנתי לפני ביצוע בדיקות סקר עמד על 1/27,000 ספורטאים, שיעור גבוה בהשוואה למחקרים אחרים. שיעור התמותה השנתי הנמוך ביותר שזוהה בעקבות בדיקות הסקר במחקר זה עמד על 0.4 מקרי מוות ל-100,000 שנות אדם, שיעור הדומה לזה עליו דווח בקרב ספורטאים בתיכון ואוניברסיטה בארה”ב, בין השנים 1983 ו-1993.
למרות המגבלות המצוינות, החוקרים אספו נתונים של למעלה משני עשורים, במטרה להסביר את חשיבות הבדיקות בספורטאים. התוצאות תורמות רבות למחלוקת באשר לחשיבות בדיקות הסקר, ורעיונות כיצד ניתן לשפר אותן.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!