ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Science, עולה כי ניתוח in situ של תאי חיסון החודרים לגידול יכולה לנבא תוצאות קליניות של סרטן קולו-רקטלי טוב יותר משיטות היסטופתולוגיות הנמצאות בשימוש כיום.
ממצאים ממחקרים, שנעשו על בעלי חיים, מרמזים על תפקיד חשוב של תאי מערכת החיסון בשליטה על גדילה והישנות של גידולים אנושיים. בין אם התפקיד קיים ונכון גם בבני אדם, הדבר טרם ברור.
החוקרים השתמשו בפרופיל ביטוי גנטי ובצביעות אימונו-היסטוכימיות בכדי לאפיין את תאי מערכת החיסון המסתננים לגידול בחולים עם סרטן קולו-רקטלי.
הסוג, הצפיפות והמיקום של תאי החיסון בתוך דגימות הגידול היו דטרמיננטות חזקות של הישרדות החולה בהשוואה לממצאים היסטופתולוגיים סטנדרטים. לאחר שהם הודגמו במחקר קוהורט אחד בנושא של סרטן קולו-רקטלי, הם גם הודגמו בשני מחקרים נוספים.
החוקרים מסכמים ואומרים כי הממצאים מציעים כי הזמן עד להישנות וזמן ההישרדות הכללית נשלטים בחלק גדול על ידי המצב של תגובה חיסונית אדפטיבית מקומית.
הקריטריונים האימונולוגיים, שנעשה בהם שימוש במחקר הנוכחי, יכולים להוביל לשינוי באינדיקטורים הנוכחיים של תוצאות קליניות ויכולים לעזור לזהות חולים הנמצאים בסיכון גבוה, שירוויחו הכי הרבה מטיפול אדג’ובנטי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!