ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של New England Journal of Medicine, עולה כי עליה ברמות של endoglin ושינויים בפקטורים אנגיוגנים אחרים קשורים עם עליה בסיכון לרעלת היריון.
ל-sFlt1 (Soluble fms-like tyrosine kinase 1) ול-PIGF (placental growth factor) יש אפקטים של אנטי ופרו-אנגיוגנזה בהתאמה. שניהם משחקים תפקיד בפתוגנזה של רעלת היריון. בגלל ש- endoglin עובד עם sFlt1 וביחד הם גורמים לסינדרום דמוי רעלת היריון בעכברים, החוקרים החליטו לחקור את הקשר שלו עם המצב בבני אדם.
במחקר השתתפו 72 נשים עם רעלת היריון טרם מועד הלידה, 120 נשים עם רעלת היריון במועד הלידה, 120 נשים עם יתר לחץ דם בתקופת ההיריון, 120 נשים עם לחץ דם תקין, שילדו תינוקות המוגדרים כ-SGA (קטן עבור גיל ההיריון) ו-120 נבדקות ביקורת עם לחץ דם תקין, שילדו תינוקות שאינם SGA.
רמות endoglin התחילו לעלות 2 עד 3 חודשים לפני הופעת רעלת ההיריון. לאחר הופעת המחלה, לנשים עם רעלת היריון, בעיקר אלה עם הוריאנט של טרם מועד הלידה, היו רמות גבוהות יותר של endoglin בהשוואה לנבדקות הביקורת. רמות גבוהות של endoglin היו קשורות עם עליה ביחס של sFlt1 ל- PIGF.
החוקרים סיכמו כי יש צורך במחקרים פרוספקטיביים בכדי להעריך אם ביו-מרקרים אלה יכולים לנבא את המחלה הקלינית ההולכת ובאה.
במאמר מערכת נלווה נכתב כי בעוד חלק מהשאלות נשארו ללא תשובות, אפשר כעת להצהיר, שההפרעה, שפעם נחשבה מחלה מסתורית, היא מובנת מספיק בכדי לאפשר קיום של מחקרים רציונאליים בנוגע לטיפול, לאבחון, למניעה ולניבוי שלה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!